מילה על העלילה
עורך דין ערבי ממזרח ירושלמי מתחיל לחשוד שאשתו בוגדת בו. הוא יוצא למסע חיצוני ופנימי, בו הוא מנסה לטהר את שמה של אשתו, כדי שהוא עצמו יניח לעצמו לנפשו. במילים אחרות, הגיבור של הספר המרתק הזה נכנס למערבולת של רגשות שסחפה אותי עמוק פנימה לתוך המסע שלו, בהווה ובעבר.
מצד שני, עובד סוציאלי ערבי מבטל את החיים הקודמים שלו ויוצא למסע משלו, בדרך לחיים חדשים כאמן. זה לא ספוילר שהדרכים של השניים מתנגשים, אבל המטען שכל אחד מביא אתו בדרך למפגש הבלתי נמנע הזה, הוא מה שהופך את ‘גוף שני יחיד’, ל – Page Turner.
לא עבודה ערבית ולא – ויהי בוקר
הורסטיליות של סייד קשוע ככותב מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. הוא מדבר על אותם נושאים, זה נכון, אבל הוא עושה את זה בכל פעם בדרך חדשה, כזו שמזכירה לי מה זה להיות גבר בחברה מצ’ואיסטית ושמרנית. קשוע תוקף את נושא הגבריות בכל יצירה ממקום אחר ובדרך אחרת. ‘התסריטאי’ זה לא ‘עבודה ערבית’, ו – ‘גוף שני יחיד’, זה לא ‘ויהי אור’, למרות שתאורתית כל היצירות האלה עוסקות בדיוק באותו דבר.
סיימתי את הספר תוך 4 ימים
אפשר לקחת את זה גם כאזהרה, אבל בעיקר כהמלצה חמה. קשה מאוד לניח את הספר בצד, והדמויות הולכות איתך כל היום עד הקריאה הבאה. בקיצור מומלץ, קריאה מהנה!
