מה מתחבא מאחורי אגרוף לפנים?
לפני שהתחלתי את קריירת הכתיבה שלי, עבדתי בבית חולים פסיכיאטרי כמאבטח. משמרות הלילה היו שקטות, היה לי מחשב וגישה לאינטרנט, אהבתי NBA, והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולראות משחקים ב – LIVE.
במשך כל השנים שעבדתי שם, חיזקתי את האהבה שלי לליגת הכדורסל הטובה בעולם בלילה, והייתי עד ליחס המזעזע שמקבלים חולים פסיכיאטריים ביום.
אני לא מדבר על אלימות, שהרימה את הראש מדי פעם, אני מדבר בעיקר על ההתייחסות לחולים פסיכיטריים כאל טיפשים, פרועים, פראיים, ולעיתים אפילו כלא אנושיים.
את התקרית של רון ארטסט, שחקן NBA שסובל מבעיות פסיכיאטריות ושמצא את עצמו מתחרה באחת הליגות התחרותיות ביותר בעולם, ראיתי בשידור חי. הוא נתן לאוהד אגרוף לפרצוף. הפרק בסדרה שמדבר על המקרה הזה, מראה איך האגרוף הזה שינה את מסלול הקריירה של ארטסט ושל חבריו לקבוצה.
מה עומד מאחורי האגרוף? למה אף אחד לא ראה את זה מגיע? איך ענייני גזע ומעמדות חברתיים גרמו לליגה לנקוט בצעדים ההזויים שהם נקטו לאחר התקרית? שווה לצפות ולהבין שהתהליכים שהביאו את דונלד טראמפ לנשיאות, נמצאים עמוק בתוך הגרון של כל חלקה טובה באמריקה, אפילו ב – NBA.
איפה היו ההורים שלהם, איפה?
המתאגרפת שפתחה את דלת עולם האגרוף עבור נשים, היא כריסטי מרטין. הפרק שעוסק בהתפתחות הקריירה שלה, יגרום לכם לאהוב אותה, אחר כך לשנוא אותה, אחר כך להבין אותה, ואז לכעוס על ההורים שלה וכנראה שגם על ההורים שלכם.
כריסטי התגלגלה לאימוני אגרוף בגיל מבוגר יחסית, כמו שכל צעיר וצעירה יכולים להתגלגל לחוגים להוצאת אנרגיה. היא גילתה שהיא יודעת לתת ובעיקר לקבל אגרופים, ומשם מתוארת הדרך שלה לפסגה.
הזהות המינית של כריסטי, הקשר שלה עם המאמן שלה, הדבקות ב – 'חלום', שמעולם לא היה לה, לפני שהיא דרכה באולם האגרוף, כל אלה הביאו את כריסטי לסחרור מטורף ששווה מאוד לראות.
כריסטי מרטין היא הסיפור האמריקאי המובהק לסכנה הגדולה שהחברה האמריקאית האמריקניזציה הגולבלית, מפיצה בעולם באמצעות ציפיות בלתי סבירות בעליל מאינדיבידואלים כמו כריסטי, שלא מבינים איך הם מצאו את עצמם במקום הזה.
כן אמריקה? ככה אתם רוצים אותנו?
כל סיפור ספורט טוב מתחיל בגיבור או גיבורה עם כישרון שמלווה בפחד ובדים מהעבר. המשוואה האמריקאית להתגברות על פחדים, היא משוואה עם נעלם אחד: פחד + התגברות = הצלחה – X.
מה הוא הנעלם שצריך להוריד מההצלחה, כדי לגרום לספורטאי האמריקאי להתגבר על הפחד? ניחשתם נכון – זהות. מה הזהות שלנו? מה מגדיר אותנו? לאיזה חלק באישיות שלנו אנחנו צריכים להתחבר כדי להצליח?
על זה הסדרה מדברת. זו משוואה מעניינת, אבל צריך לקחת אותה בעירבון מוגבל. יש במשוואה הזו הרבה חורים, היא מפשטת מאוד את הדמויות ואת האירועים, נוטה לקחת צד, ומבטלת את הצדדים בהם היא בוחרת שלא לעסוק, כדי להדגיש נרטיב כזה או אחר.
בקיצור, מתאים לצפייה לצורך הנאה, אבל ממש לא מתאים למי שמחפש סדרה על ספורטאים שהצליחו כדי לקבל השראה.
