למי זה מתאים: לך.
באיזה מצב צבירה לצפות: יהיה אשר יהיה.
ממה להיזהר: מהפחד עצמו.
ציון כללי: 8 מתוך – 5.
כן, אמנם פרשנותם של בני האדם לתורת אלוהיו הרחיקה לכת בדיונים בלתי פוסקים אודות הטוב והרע עליהם הצביע משה אשר בחר להתעקש על שליחות ידו וסרב להתמסר לברית המילה בה השתמש האל על מנת לתקשר עמו ולהעביר את מילות האל שנמצאות אצלו, כלואות ללא איש מלבדו אשר מסוגל להעביר את מילותיו של האל ממנו אל בני האדם שכן אש גדולה שאיננה מתכלה היא לא דבר שכל אחד יכול להתמודד אתו. כשמדובר בשליחות מיוחדת צריך אדם מיוחד, אחד שאנשים יקשיבו לו מתוקף מעמדו ומתוקף הקורבן אותו הוא מקריב על מנת למסור להם את המסר שאלוהים רוצה להעביר. משה היה צריך להיות אדם חזק מאוד נפשית, אחד שלעולם לא יכה על חטא, מנהיג.
סיפורה של ציפורה אשת משה
אני רוצה ברשותכם לשאת דברי תודה למשה בן עמרם, אבי גרשום ואליעזר, ולציפורה אשתו. אדוני, ברשותך אתחיל בדברי תודה לאשתך, ואני סבור שאתה מברך על כך בלבך. גברתי, בשמי ובשם כל עם ישראל לדורותיו אני רוצה להודות לך מעומק לבי על ההקרבה הבלתי אפשרית שלך. ילדייך איבדו אב ואת איבדת בעל, ולא ניתנה לכם הזכות להתאבל על לכתו בעודו חי ומתהלך על פני האדמה. הגיע לך להתאבל גברתי, לך ולילדייך שנדרשו לחיות את חייהם בנשיכת שפתיים ולשדר אומץ כלפי חוץ, כשמפנים לבם שבור לרסיסים.
אישך לא היה סתם אבא, הוא היה דמות אב שכולה הוד והדר, דמות גדולה מהחיים, אדם אשר ילדייך נשאו אליו את עיניהם ואהבו אותו אהבה אינסופית ונצחית. בעלך אהב אותך ואת שני הבנים שלכם, אבל כל חייו רדף אותו קול הצדק ולא נתן לו מנוחה, אותו קול שגרם לו לעשות את שעשה למצרי ולברוח מפני הדין עד שהגיע אלייך, אותו קול שבסופו של דבר לקח אותו מכם. "אבא משחרר את עמו חמוד שלי, וגם את עצמו כי הוא חלק מהעם, כבר אמרתי לך, עכשיו נסה לישון."
היית אומרת לאליעזר הקטן כשהיה בוכה חרש מתוך שינה וסודק סדק נוסף בלבך המרוסק. אלוהים ניסה להגיד לו, באמת שהוא ניסה, אבל בעלך הוא חלק מעם המכונה בפי אלוהים 'קשה עורף', והוא התעקש ללכת בדרך בה הוא בחר ולא להסתכל לצדדים ולא לאחור. עורף קשה, לא מסתובב כמו שצריך, כמו עורף של אותם קורבנות עגל מסכנים שהגברים הורגים כדי לתת לאדון שלהם, כמו חתול שמגיע עם ציפור בין שיניו לפתח ביתו של מי שבכוחו לספק לו אוכל.
אישך רצה להשתנות, הוא הבין את עצם עיוותו, אבל הוא סרב להכיר בעובדה שהוא ניצב מולו חסר אונים, נקודה קטנה וחסרת משמעות בהיסטוריה האלוהית האינסופית, זו שמעידה כבר בתחילת הסיפור כיצד הוא עתיד להסתיים. בתי, דעי כי בעלך היה המתוקן שבמתוקנים בדורו. נפשו התענתה מגודל הפער שבין העתיד לבוא לבין הקיים, ומתוך כך אני רוצה לעבור אליך אדוני, כבוד רבנו משה בן עמרם ויוכבד, איש האלוהים.
סיפורו של משה בן עמרם ויוכבד
מה גבוהה נפשך משה ומה רבו מעשיך בשם אהבתינו לאמונה בעתיד לבוא. מה רבו רודפי האושר אדוני, ומה רבו עבדיהם בימינו. הלך האדם ונחלק לאדונים ועבדים והוליד מלחמות שחרור ושיעבוד, ואתה עמדת בפני פרעה ואמרת בקול גדול "שלח את עמי". אתה גאלת אותנו מעבדות וחיסנת אותנו מפני תאוות העבדים, שבכל שנה אנחנו קוראים באגדה וצמים מחמץ וזוכרים ומזכירים לבטננו את חיי העבד במשך שבוע ימים. מי שלא עושה את זה, בשבתו בארץ ישראל בתוך עם ישראל, זוכר שהוא לא עושה את זה ובכך הוא לוקח חלק במעשה גם אם אינו עושה אותו, ועל כן אנו קרובים לגאולה שתבוא עלינו לטובה כשאתה, אשתך ובני ביתך יכנסו לארץ וישבו בה בשלום ובנחת.
אתה משה ואתה חי את חייך שוב ושוב ומלחמות האדם אינם נחלתך ועל כן כיבד אותך האל והכביד את פיך ובנה אותך כך שתפקפק ביכולתך לבצע את הנס הגדול מכל הניסים – לגרום לאנשים להקשיב לאדם ולהתאחד סביבו. התנאים היו בשלים לאדם בשיעור קומתך והעם היה מבולבל וצמא לגאולה בדיוק כפי שהוא מבולבל וצמא בימינו. אחריך בא אחד, מנהיג הגרמנים, שגרם לעם שלם להתאחד סביבו בשם גאולת דמים. היית איתנו במחנות, ראית את רוח העם עולה השמימה מתוך ארובת המשרפה. רגע אחד בארמונות המלך שווים את החיים כולם, והרגע הזה הוא הרגע בו אתה יושב כאן איתי בסלון ביתי, ביתו של בן ישראל שאינו עבד ושאינו משעבד איש, בצוהריי היום על הר הכרמל הנפלא שברא ריבונו של עולם.
שב עימנו בברכה כבוד הרב, אתה ורעייתך ובניך ונכדיך וניניך, אתה את שלך עשית.
תודה.
