למצוא את הטריגר הנכון לכתיבת הספר
הטריגר שלי היה ה – 7/10 והמערכונים של ארץ נהדרת שבאו בעקבותיו.
סיימתי לכתוב את הספר השלישי שלא הייתי בטוח אם לפרסם או לא.
אף פעם לא פרסמתי את הספרים שכתבתי עד אז,
זה נראה לי מוגזם וברוך השם האצבע שלי קלה פחות
מאצבעותיהם של כותבי ארץ נהדרת על ההדק.
למצוא את המיקוד הנכון
הצפייה שלי בטלוויזיה היא צפייה ממוקדת.
יש שתי קבוצות כדורגל שאני אוהד
וצופה בכל המשחקים שלהן ושלהן בלבד.
אם הקבוצה שלי לא משחקת בגמר ליגת האלופות,
לא מעניין אותי לצפות בזה.
פעם צפיתי והשתעממתי,
היום הפסקתי לשקר לעצמי.
לא מדליק טלוויזיה כדי לרצות אנשים אחרים.
להכיר ברגש שקורא לך לעבור הלאה
חוץ מכדורגל התכנים האחרים מתחלפים כל הזמן.
אני צופה בסדרות שאני אוהב,
והיום אני גם יודע לזרוק סדרה אחרי 5 עונות,
אם אני מרגיש שבעונה השישית ליוצרים נגמר הכוח
או נגמרו הרעיונות.
לא שומר אמונים לתוכניות טלוויזיה בגילי.
להקריב בכיוון הנכון
מה שגיליתי על עצמי זה שברגע שאני מחליט
שאני לא צופה יותר בתוכנית טלוויזיה כי היא לא מספיק טובה,
אני מרגיש יותר טוב.
מתאר לעצמי שאם אלך לפסיכולוג אצליח, אולי,
להגיע לשורש רגש ההתעלות שמתעורר בי
בכל פעם שאני מחליט לעזוב משהו אחרי כל כך הרבה זמן.
אבל במקום לנתח את הרגש הזה אני מעדיף להנות ממנו.
מה אני עושה רגע אחרי שאני זורק תכנית טלוויזיה אחרי – 5 עונות?
כותב.
מה שעובר עליי עד שהספר מתפרסם
אני לא יודע ייצא מהדבר הזה.
אני פשוט מתחיל לכתוב ורואה לאן הידיים לוקחות אותי.
אני עושה את זה עכשיו, אחרי שצפיתי בטעות במערכון אנטישמי של ארץ נהדרת שגרם לי להתבייש בשביל מי שכתב אותו.
כבר קרה שהמילים שכתבתי כשהחלטתי לסגור את הטלוויזיה
לקחו אותי לספר שלם.
זה קרה כבר שלוש פעמים.
לשחרר את הספרים שלנו משבי האגו המאוים
אף פעם לא פרסמתי את הספרים שכתבתי,
ספר שלם מלא במילים שהידיים שלי כתבו?
מי צריך את כל זה?
זה שסיימתי מצטיין בסם שפיגל
וזה שמחזות שכתבתי עלו על במות וזכו בפרסים
לא הספיק לי כדי להתגבר על התחושה הכבדה
שעטפה אותי בכל פעם שחשבתי לפרסם.
התחושה הזאת הציקה לי,
ואז היא התחילה להפריע לי,
ואז היא גרמה לי לעשות דברים שאני לא גאה בהם,
והיא אפילו גרמה לי להיכנס לתהליך
של חזרה בתשובה למשך חצי שנה.
וגם לצאת ממנו.
הספר שלך הוא עדות חשובה לחיים מורכבים
כנראה שגם יד כבדה מדי על ההדק דופקת אותנו לא רע, לא יודע.
מה שאני יודע זה שהחיים מורכבים הרבה יותר ממערכון דבילי של ארץ נהדרת.
בהוצאה עצמית בתור ספר דיגיטלי.
ומה אחרי שפרסמת?
נחכה ונראה איך אני ארגיש עם כל "הלפרסם ספר" הזה,
אם זה יילך טוב אני אפרסם גם את הראשון ואת השני,
אם לא אז אני אמשיך לכתוב לעצמי עד שאני ארגיש שמיציתי את העניין הזה של כתיבה.
בינתיים היא לא מראה סימני עייפות.
אעדכן.
