חווית האכזבה העצמית, במיוחד בקרב אנשים יצירתיים, קשורה בדרך כלל לרקע האישי שלהם, לציפיות החברתיות מהם, ולנושאים שהם בוחרים לחקור. אז איך האכזבה של אנשים יצירתיים מעצמם באה לידי ביטוי בתפיסות המציאות שלהם ואיך זה משפיע על כל השאר.
שיטת השולחן העגול היא שיטת כתיבה שמאפשרת לך להגיע לשורש היצירה שלך. שיטות אחרות מתעקשות להפריד את היוצר מהיצירה, אבל האמת היא שהתודעה שלך היא זו שיוצרת את המילים שעוברות תהליך עיבוד מסוים מהרגע שבו הן עברו מתת המודע אל המודע שלך – ומשם אל האצבעות, ומשם אל העולם.
כשהייתי בן 10 היא התחננה שאני ארה בה. היא שכבה על המדרכה, פלג גופה התחתון חסר וכל איבריה הפנימיים נשפכים ממנה. זה לא שהייתי הילד הראשון במשפחה שלי שנחשף לזוועות קשות כאלה, סבא שלי שרד את אושוויץ, אבל אני הראשון שראיתי את הזוועה הזאת בחדר צונן ונעים, דרך מסך המחשב, כשאני שולט בדמות בדיונית של אדם שרוצח אנשים שמנסים לרצוח אותו בחזרה – כשאין לי שמץ של מושג או שמץ של עניין לדעת למה.
בכל פעם שאני מתחיל לכעוס אני מתקשר לחֵבְרַה שמציעה מוצר או שירות שאני לא יכול להרשות לעצמי. אין לי כסף לקנות בנטלי או לטוס לטיולים אינסופיים במלונות יוקרה מסביב לעולם, ולא מעניין אותי לשמוע מה אני יכול לעשות כדי להשיג את הדברים האלה. תמיד הרגשתי לא בסדר על זה שאני לא אוהב לקנות, אבל היום אני יודע שלא רק שזה בסדר – זו הדרך שלי להחזיר את עצמי לאיזון, ואז להשיג ולשמור על הדברים שבאמת חשובים לי בחיים.
אם אתם שואלים אותי עד כמה אני סומך על דברים שיקרו בעקבות דברים שעושה, התשובה היא – ככה ככה. אני מבין שהמציאות היא מערכת של מערכות ושמה שאני קורא לו 'אני' זה סך כל המערכות שמרכיבות אותי ושפועלת בתוך המציאות הזו, ואני מבין כמובן שיש יחסי גומלין בין המערכת הזו שנקראת 'אני' לבין המערכת רוויית המערכות האחרות שסביבי, אבל מה אנחנו באמת יודעים על יחסי הגומלין בנינו כמערכת לבין מערכת המערכות שאנחנו חלק ממנה? חוקרי תורת המערכות קוראים למהלך המחשבתי הזה – 'קיברנטיקה של קיברנטיקה', וגם 'קיברנטיקה 2.0'.
הגיבורה של הסרט הזה רוצה את מה שהיא רוצה ולא אכפת לה משום דבר ומאף אחד, ככה היא, והיא מקבלת את עצמה ולא מנסה לשנות את עצמה. היא רק לא מבינה מה העניין הגדול סביב זה.
מה מוסר ההשכל שאנחנו יכולים ללמוד מהסדרה התיעודית הנפלאה 'מקרגור לנצח' שלא למדנו כבר מספר קהלת? שום דבר, שלמה המלך כבר אמר הכל. אבל אותי הגניב לראות איך הרעיונות שבספר החכמה שהשפיע על טולסטוי מתיישבים במציאות של היום, בחיים של מתאבק MMA עני מדבלין שהגשים את כל החלומות שלו.
אחרי הצפייה בסדרה 'עצבים' של נטפליקס נשארתי עם כמה שאלות שכאדם בוגר שחי בעולם ומגדל בו ילדים, אין לי עליהן תשובות: לאיזו אכזריות אנחנו מתחברים יותר? המערבית שמחפשת לשעבד את האחר או המזרחית שמחפשת סיבות להשתעבד אל האחר?
קיבלת תקציב לצילום סרט תדמית אבל התסריט, אוי התסריט… לא מתרומם, אה? טוב שבאת, אני כאן כדי להעיף את התסריט לסרט התדמית שלך לשמים.
