לעמוד בציפיות שלך מעצמך ככותב
בתור כותב אני חווה על בשרי את הקושי האדיר הכרוך בכתיבת תוכן שיעמוד בציפיות שלי, שלא לדבר על הציפיות הגבוהות להחריד של הסביבה. אני קשה מדי עם עצמי, הרבה פעמים שלא לצדק. אני מוצא את עצמי מוותר על תכנים לא רעים שכתבתי, רק כי אני מכוון אל פרפקציוניזם לא הגיוני, בטח כשאנחנו מדברים על שלבים מוקדמים של התסריט.
במשך תקופה ארוכה הייתי מכור ל – One Shot Writing. חיפשתי מקורות ידע שיחזקו את האמונה שלי בכוחה של האינטואיציה ושל הכתיבה והעריכה המהירה, שהבטיחה "לשחרר" אותי מעול העבודה הקשה על הפרויקט הנוכחי כך שאוכל לברוח אל הפרויקט הבא.
התעללתי בחומרים שלי, ואני עדיין מכור, אבל לא פעיל. האשלייה שאומרת לי שהדבר שכתבתי הוא 'גאוני' היא מנגנון הגנה שנועד לשמור על הערך העצמי שלי מפני פגיעה. אני מודה לאשלייה הזו על מלאכתה הנאמנה, ואני מבקש ממנה בכל יום, בצורה רגועה ומנומסת, להירגע עם החיבוקים והנשיקות ולתת לי לקבל את חוות דעתה של המציאות.
מי אני ולמה אני פונה אליך
שמי ארז פולק, חבר באיגוד התסריטאים, עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של סם שפיגל, יש לי ניסיון של 4 שנים בליווי ועריכת תסריטים בשלבים מוקדמים וגם אני מתמודד עם ציפיות לא ריאליות שלי מעצמי. במסגרת תפקידי כמנחה חדר הכותבים של האיגוד קראתי מאות פרויקטים של כותבות וכותבים, כשהם בשלבי ההריון הראשוני ביותר.
גיליתי את החשש של כותבים להיפתח מול אנשים ולחשוף את עצמם לביקורת, ולמדתי עד כמה החשש הזה הוא עמוק. עוד למדתי להכיר לעומק את הערך החיובי 'ואהבת לרעך כמוך', ואת הציווי השלילי שנגזר ממנו – 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. למדתי שאת המסע אל מדרגת 'ואהבת', עלינו להתחיל במדרגת 'אל תעשה'.
ללמוד לתת כדי לדעת לקבל
מי שלימד בחייו יודע טוב מאוד שהאמירה 'מכל תלמידי למדתי' היא אחת האמיתות המדויקות ביותר שניתנו לאדם. מי שמלמד מקבל לידיו גלימה בלתי נראית, יחד עם כוח גדול להשפיע. בתחילת הדרך האגו אומר לך שעליך לדעת יותר מתלמידיך, עד כדי כך שאתה לא מוכן לקבל מצב שבו אתה יודע פחות מהאנשים שמדברים ראשונים. משום מה המנחה מדבר תמיד בסוף כך שהוא יכול לרכוב על חומר הרעיונות הנפלאים של המשתתפים.
דבר אחד אני דורש מהמשתתפים והוא ביקורת בונה. זה לא תמיד מצליח. הרבה פעמים יצר העקשנות מתגבר, ומשתתפים מתחילים לצלול צלילה חופשית אל תוך תהום אינסופית של ביקורת הורסת, עם הצעות מרחיקות לכת של שינוי נושאי ליבה בתסריט כמו החלפת דמויות, החלפת העולם, החלפת האירוע המחולל, החלפת המנוע הדרמטי, החלפת התמה וכו'.
בתחילת דרכי כמנחה צעיר נתתי לאנשים להגיד את כל מה שיש להם להגיד, בלי להתערב. אני לא עושה את זה יותר. לאנשים יש זכות להביע את דעתם, אבל לדרוש מכותב או כותבת לשבת ולשמוע איך אנשים מפרקים להם את הצורה מתוך שיכרון כוח, תוך שהם מתעקשים לסיים את דברם מהתחלה עד הסוף… לא בבית ספרי.
מה אני מציע
כתבת תסריט לסרט או לסדרה, מחזה או ספר? רוצה לקבל חוות דעת מקצועית מקוראי בטא מומחים בסוגה הספציפית שלך? מתעניינ/ת בליווי הפרויקט ובעריכה מקצועית? אני מזמין אותך להשאיר פרטים בטופס הבא ואני אחזור אליך בהקדם.
