לאהוב זה טבעי, לרצות שיאהבו אותך זה אנושי, לרצות שמי שאתה אוהב יאהב אותך בחזרה זה אלוהי
לעניות דעתי, אלה הם שלושת הערכים המרכזיים בהם התורה עוסקת. השאלה שהתורה מציגה בפני בני האדם היא – איזה ערך קודם?
אהבה שמתחילה מבראשית
התורה מתחילה בסיפור בראשית עם הערך האלוהי והערך הטבעי. קשה לדעת האם הערך האלוהי קודם לערך הטבעי או שהערך הטבעי הוא חלק מהערך האלוהי. בכל מקרה, סיפור בראשית לא עוסק בערך השלישי, האנושי. על פי סיפור התורה, הערך האלוהי אינו בר השגה והוא ערך שנמצא מחוץ לטבע ומחוץ לסדר הבריאה.
האירוע המחולל של של גיבור סיפורי התנ"ך, בורא עולם, הוא בריאת העולם. האירוע המחולל שולח את הגיבור לנסות ולהשיג את המטרה היחידה אותה הוא אינו יכול להשיג והיא – להצליח לגרום למי שהוא אוהב, לאהוב אותו בחזרה.
אהבה כרצון, כצורך וכמטרה
אנחנו, כבני אדם, אוהבים באופן טבעי. אנחנו לא בוחרים את מי לאהוב ואנחנו לא בוחרים מתי ואיך להתאהב, זה קורה כדרך הטבע. הרצון שלנו שיאהבו אותנו, באופן כללי, הוא רצון קיים ונוכח, אבל הוא לא עוצמתי כמו האהבה שאנו מרגישים כלפי מישהו או משהו והוא לא מתקרב לעוצמת הרצון שלנו שמי שאנו אוהבים יאהב אותנו בחזרה.
מה התורה מבקשת מאיתנו?
לעניות דעתי, התורה מבקשת מאיתנו לעשות סדר בערכים שלנו. להבין שאהבה היא דבר טבעי, הניסיון להבין אותה הוא ריק מתוכן והרצון לקבל אותה מהסביבה הוא צורך אנושי, כמו הצורך לאכול, לישון, וכולי.
אבל הרצון שלנו לקבל אהבה ממי שאנחנו אוהבים, כלומר, הרצון שלנו לגרום למושא אהבתנו לאהוב אותנו בחזרה, לא נתון בידינו.
