אילו היה אברהם מקריב את יצחק

היה עליו לאכול אותו ולהשאיר חתיכה ממנו לאלוהים. אלו הם דיני הקורבנות כולם, להיאכל על ידי אדם ולהישרף באש המאכלת. כך היו לפני האדם וכך יהיו אחריו.

דרך חיי החרדים

החרדים אומרים דין עבירה קלה הוא כדין עבירה חמורה בעיני האדם, גם אם בלבם מרגישים הם כי דין החמורה קשה לאין שיעור מדין הקלה בעיני השם. 

על כן שורדים החרדים את מבחן הזמן ועל כן רבים פורצים בתוכם ומתוכם כפופקורן שעולה על גדות הקערה.

ככל שיענוהם כן ירבו וכן יפרצו, על אפו ועל חמתו של דוד בן גוריון ושל יתר הציונות החילונית.

בראשי להקים מפלגה ולקרוא לה בשמה – 'הציונות החילונית', להקימה ולזעוק מתוכה – 'אחים אנחנו!'. 

אילו הייתי נמנה עם חותמי מגילת העצמאות הייתי מתעקש להוסיף לסעיף הושטת היד לשלום עם שכנינו הערביים סעיף הושטת היד השנייה לאחינו הציונים הדתיים, אלו שמאמינים בדרכנו ואלו שמאמינים ביכולתנו להגן עליהם, תהא סיבתם אשר תהא.

מה שבטוח זה שלא נעים לי לחיות במדינה בה יש אנשים שמנצלים את יכולתי לשמור על חייהם, ובאותה נשימה בזים לי ולאורך חיי.

דרך החיים שלי

אני אוהב לעשן וויד ולשכב עם אשתי, אני אוהב לעשן וויד ולשחק עם הילדים שלי, אני אוהב לעשן וויד ולהיות לבד עם המחשבות שלי ויש בי צורך עז לתת לשלושת האהבות האלו את המקום וההכרה לה הן ראויות. 

אני עובד כי לימדו אותי שאין ברירה, ואני מתגייס לצבא כי אני רוצה להיות כמו כולם. לא באמת אכפת לי מהמדינה בגיל – 18. כנער אני מאמין שאוכל להיות כל מה שאבחר, אם רק אמצא את האדם שיראה לי את הדרך ויאמין שאני מסוגל. 

לא מצאתי אדם כזה, אבל מצאתי את אלוהים.

היום אני מתהלך לפניו ומשתדל להיות תמים.

הספק רובץ ואורב לפתח

ופתאום אני מגלה שהוא נמצא בכל מקום. נחש בעל גוף ארוך ועבה לופט אותי וכורך עצמו סביבי בשנייה בה אני מזמין אותו.

"איש לא יחבק אותך מלבדי," אומר זה שמצית עבורי את הסיגריה הראשונה שעישנתי אחרי שנתיים, "תן לי לשרוף אותך מבפנים, ושכל האחרים ישרפו את עצמם. זה אתה ואני עכשיו נשמה שלי, אז הגיע הזמן שתפסיק לחפש פתרונות וסיבות מחוץ לבערה הנעימה שבבית החזה והגיע הזמן שתפסיק לפחד ממה יקרה ברגע שהיא תשתולל. מים רבים לא יכבו את אש האהבה, יום אחד הרי הכל יגמר. 

אני חייב להתקיים, אתה מבין? אני אש החיים ואני אבער לנצח. אני הנשמה שלך ואני זועקת לישועה. 

אתה יכול לעזוב אותי עכשיו ולחזור למשימות היומיומיות שלך, אתה יכול להזניח אותי, אתה יכול להתרחק ממני ולחשוב שהתכלתי. רק חשבת על זה והופס, צביטה בבטן. גם אני אוהבת אותך. עכשיו לך לעשן סיגריה, תעשה משהו שטותי בשביל הלקוחות שלך ואחר כך תחזור אליי. 

אני אהיה במיטה, בתוך אשתך. 

היא מחכה שתעיר אותה בעוד עשרים ושלוש דקות ותראה לה כמה שאתה אוהב אותי.

 

בני האלוהים

רוצח, גנב, נואף, שקרן וחמדן.

אני לא במצב טוב

תעשי טובה, אל תספרי להורים כי אין לי כוח לערב אותם בזה. 

הם גם ככה דואגים כל הזמן. 

אני לא במצב טוב בכלל בזמן האחרון. יש ימים שאני מאושר ויש ימים שאני רוצה למות. 

אני כל הזמן עייף, כל הזמן עייף. אני מסטול כל הזמן וגם חזרתי לעשן סיגריות. 

הרבצתי לעצמי מולה. 

היא לא יודעת מה לעשות חוץ מלחבק אותי ולבכות. 

אני מרגיש מת איתה. 

כל מה שרציתי להיות יורד לטמיון והיא צוללת אל התהום יחד איתי ובוכה עליי כל הדרך למטה. 

הלוויה הכי ארוכה בעולם. 

לפעמים אני חושב שהיא יודעת שאני עומד תיכף למות ושחשוב לה שאדע שהיא אהבה אותי באמת, כדי שאעיד בעדה בבין דין של מעלה. 

כן, התורה דפקה אותי עד כדי כך.

הייתי דפוק גם לפני התורה, אבל הייתי מסוגל לחיות עם עצמי. אחרי שגיליתי אותה אני כבר לא יכול לחזור אחורה. 

נכנסתי לפרדס והלכתי בו לאיבוד לנצח. 

הפרדס הוא אינסופי. 

כשפתחתי ספר תורה בפעם הראשונה מאז הבר מצווה טעמתי מפרי עץ הדעת טוב ורע. 

עד שלא טעמתי לא ידעתי שההשלכות של הדברים שעשיתי מרחיקות לכת, אבל הן רחקו ממני ועברו הלאה אל כל מי שפגש אותי ומשם הלאה והלאה אל כל העולם. 

תמיד הייתי חמום מוח, אכזרי ופחדן. 

לחמתי בחזרה רק על החיים שלי. 

כל מה שביקשתי זה שיאהבו אותי, וכל מה שפגשתי זה עיניים משועממות או פוגעניות. 

מדי פעם הביטו בי עיניים שמחות. 

מעולם לא פגעו בי עיניים אוהבות ושמחות. 

ארבע נקבות טענו שהן אוהבות אותי בחיי, וארבעתן הביטו בי בעיניים עצובות. 

היחידים שהביטו בי בעיניים אוהבות ושמחות אלה הילדים שלי. 

אהבה טהורה

היא מתחילה בעיניים שמחות ונגמרת בעיניים עצובות.

ברגע שדבר נולד הוא מתחיל למות, ואולי אפילו לפני כן. 

כשאני אמות אני רוצה להיגמר באמת. 

אם לא אגמר אז בטח ישלחו אותי לעבור את כל הדרך מהתחלה עד הסוף. 

אני כבר באמצע, לא נשאר יותר מדי ואת החלק הקשה הראשון של גידול ילדים קטנים ולגלות לאשתי שבגדתי בה – כבר עברתי. 

עכשיו נשארו תלישת הציפורן האטית ביותר בעולם – התרחקות הילדים,

ומעיכת הגוף האטית ביותר בעולם – הזיקנה. 

יום יבוא ואראה קמט בגרוני ולא אוכל להניח לו. 

כל היום וכל הלילה אשחק עם הקמט החדש, תוך שאני בונה לעצמי מסתור לעג. 

האויב שמתקרב אליי יודע בדיוק איפה אני נמצא, ואני כמו ילד קטן עוצם את העיניים ויורד על החצים המצחיקים של המוות המטופש. 

מוות לא צוחק בחזרה. 

הוא ימשיך לשלוח חיצי כליה שיקמטו אותי, יפילו את שיניי, יביאו עליי חולאים שיגבילו את חירויותי בזו אחר זו, עד שבסופו של דבר אהפוך לנטל שיגרום לעיניים היחידות שהביטו בי באהבה ובשמחה, להביט בי בעצב. 

אהבה גדולה כבר לא תהיה שם בלאו הכי, יהיו להם כבר צרות משלהם.

 

אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שלי מתאר את התפיסה שלי כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב, מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם ומשמעות לחייהם. בעזרת הספר "הנחמה שמעבר לאבסורד", אני מציע דרך לקבלה והבנה של החיים, תוך שאני מחבר בין העצמי לבין הסביבה המורכבת שבה אנו חיים.

רוצה לדעת מי אני

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.