אני מסתכל על ההפגנות שלכם, על כל התסכול הזה שלכם ואני מת מצחוק.
אני נוסע לידכם כל שבת, רואה את השלטים הנאיביים שלכם, מנסים לשכנע את עצמכם שאתם צודקים, כי אתם יודעים שאלינו לא תצליחו להגיע.
אני מסתכל עליכם וכל מה שעובר לי בראש זה שאין לכם מושג. אתם מנסים לשכנע אותנו שהוא אנושי, שאלוהים לא נגע בו, שהוא סתם מניאק שעושה מה שבא לו.
גם אתכם אני רואה. את אלה שעומדים עם שלטים אחרים, בצד השני של הכביש, מנסים להגן עליו, מורחים למתוסכלים את האמת הקשה בפנים.
אני מסתכל עליכם וחושב לעצמי שגם לכם אין מושג.
מה אתם מנסים לעשות? להילחם איתם בכלים שלהם? למה? מה כל כך חשוב לכם למצוא חן בעיניהם?
הם זרקו לנו נרטיב ואתם תופסים אותו, במקום לזרוק להם אותו חזרה לפנים ולהגיד את האמת.
אתם עומדים שם, כמו ילדים קטנים שנתפסו בשקר ושמנסים לצאת ממנו בכל מחיר.
אנשים מבוגרים שעשו דברים בחיים שלהם, עומדים בצומת ומחזיקים את הנרטיב של הצד השני בלי לדעת שכל מה שהם עושים זה לשרת את המטרה של המתוסכלים האלה.
אתם יודעים מה הבעיה עם השקר? הבעיה היא שמשקרים, אי אפשר להיות נחושים. ככל שנמשיך לשקר להם יותר, ככל שנמשיך לשקר לעצמנו יותר, ככה רק נחזק את הצד השני, רק נגביר את הנחישות שלו.
האמת היא הרבה יותר פשוטה מכל הנרטיבים האלה שהצד השני מנסה לזרוק עלינו, ושאתם, האנשים שגדלתי איתם, בולעים בשקיקה.
האמת היא שאנחנו לא חושבים שאלוהים נגע בו,
האמת היא שלא כל כך אכפת לנו איך הוא מדבר אנגלית,
האמת היא שלא מעניין אותנו מהשלום שהוא עשה עם האמירויות ועם השגרירויות שהוא הביא לבירה. ההישגים האלה הם רק תחמושת שעוזרת לנו לקחת את הוויכוחים שלנו אתכם למקום שהיינו רוצים שהם יהיו בו.
האמת היא שכשאני אומר ‘מי יכול להחליף אותו?’ אני בעצם אומר ‘מי הייתי רוצה להיות אם לא הוא?’
אנחנו יודעים שהוא מניאק שעושה את מה שצריך כדי להישאר בשלטון,
אנחנו יודעים שהאינטרסים שלו באים לפני האינטרסים של המדינה,
אנחנו יודעים שהוא משחק את המשחק שלכם הרבה יותר טוב מכם,
אנחנו ידענו שהוא לא ייתן לאיש שלכם להחליף אותו.
לא ידענו איך הוא יעשה את זה, אבל בואו נהיה כנים, גם אתם לא באמת חשבתם שהוא ייתן לו את זה, נכון?
אני אוהב אותו ואני אמשיך לאהוב אותו,
למה?
כי האמת היא שהוא מנ**ק שהכל הולך לו, וזה בדיוק מה שאני, בדיוק מה שאנחנו רוצים להיות.
