למה אני מאמין שאלוהים מדבר דרכי?
אלוהים מדבר עם נציגיו בקול דממה דקה. ברגע שבו הנציג בוחר לדבר ביד חזקה ובזרוע נטויה – אלוהים חדל מלדבר אתו. לפני שהתחלתי לכתוב את המילים האלו ניסיתי לחבר את הטלפון לרמקול כדי לשים מוזיקה שתתאים למה שאני עומד לכתוב.
אני עושה את זה לפעמים כי אני מרגיש שזה מכניס אותי לאווירה. האמת היא שזו עבודת אלילים. אלוהי אברהם ויצחק נשמע רק כשאנחנו יושבים בשקט ונותנים למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. כמו שאני עושה עכשיו. לא יודע מה זה מדבר המחשבות הזה שמדבר אליי, אבל אני מסוגל לשבת בשקט ולהקשיב. הכתיבה הצילה כי אם הייתי צריך לשבת בשקט ולא לעשות דבר בזמן שהמדבר מדבר אליי – הייתי משתגע. זה קרה לאמא שלי, זה קרה גם לאבא שלי. לכל אחד מהם זה קרה מכיוון אחר, אבל זה קרה לשניהם, וזה קרה לכל אותם אומללים שפגשתי כשעבדתי כמאבטח בשלושה בתי חולים פסיכיאטריים.
התגלגלתי לבית החולים הפסיכיאטרי בטירת כרמל במקרה. עבדתי כמאבטח בבית חולים בני ציון, שזה בית חולים כללי שנמצא בין הדר למרכז הכרמל. זה היה אחרי שהתפטרתי המשטרה, כעבור שנה של עינוי מתמשך. עוד לא ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים, אבל הייתה לי חברה וגרנו ביחד והיינו צריכים כסף. הייתי בן – 22, מאוהב, אחרי שירות צבאי במג״ב ועם תחושה פנימית שאומרת לי שעומדים להיות לי חיים נפלאים.
ולמה שלא יהיו? אני גבר יהודי לבן עם שם משפחה אשכנזי וחכמה שלא ברא השטן. תמיד ידעתי שאני חכם מאוד, אבל ידעתי שיש לי חכמה שונה, כזו שלא נמדדת בציונים ובציות לכללים. הרבה מאוד דברים עניינו אותי. אמא שלי מספרת שבגיל – 3 פירקתי טרקטור כי רציתי לראות את הנהג. זה היה טרקטור של אבא שלי כשהוא היה ילד. ההורים שלו שמרו את הטרקטור כל השנים האלה, וכשבנו הבכור נולד הם נתנו לו את הצעצוע כדי שיעניק אותו לי. זה לא היה סתם טרקטור, אבא שלי מספר, זה היה טרקטור מיוחד שהביאו לי מחו״ל בתקופת הצנע. לא היה פה כלום בארץ, ולי היה את הטרקטור הזה. זה משהו גרמני, הוא היה חזק מאוד. מה שהוא עבר הטרקטור הזה, תאמין לי, אני לא יודע איך פירקת אותו.
ביקשת את נשפך למות?
נפשך היא נשף מתמשך. בנשף לא עוצרים לדבר על נפש, הנשף נופשים. הנפישה חשובה לנפש, והנפש נופשת בשבת. זה לא אומר שאתה צריך להתעלל בחומר שנמצא סביבך בשבילי. אני אלוהיך ואני מדבר אתך כל הזמן, אבל בשבת אני נח. זו הסיבה מדוע בני עמלק תקפו בשבת.
עוד לא סיימתי אתך, בני. אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא. דע את אשר עשה לך עמלק. זכור ונקוב במעשיו. האל ישמע את זעקתך, אך אל נא תמהר להוציא דבר לפני האלוהים – כי האלוהים בשמים ואתה בארץ, על כן יהיו דבריך מעטים:
אלוהים + שמים = מעט – ארץ
אלוהים + שמים + ארץ = מעט
אלוהים = מעט – (שמים + ארץ)
אלוהים = מעט
אלוהים – מעט = 0
התאוריה המלאה כאן >>
תאוריית אידיאל הצמצום
האידיאל של צמצום, המתואר במספר סיפורים מן המקורות היהודיים, מוביל אותנו להבנה עמוקה יותר של היחס בין האדם לעולמו, לחייו ולקרבתו אל האלוהים. דרך פרשנות זו, אנו מגלים את החשיבות של הצמצום ככלי להשגת משמעות, רוחניות וקשר אותנטי עם המציאות העומדת מולנו.
גירוש האדם מגן עדן
הסיפור על גירוש האדם מגן עדן מלמד אותנו על הסכנה שבחוסר שביעות רצון ובחיפוש אחר יתר ממה שניתן לנו. הצמצום, במקרה זה, הוא למידת הסתפקות בטוב שכבר קיים בחיינו והכרה בגבולות שנקבעו לנו.
סיפור קין והבל
בסיפור קין והבל, המעט שקיבל קין מתואר כברכה שהוא ראה כקללה. התובנה המתקבלת היא כיצד התפיסה שלנו את מה שבידינו יכולה להשפיע על חיינו. הצמצום כאן מתבטא ביכולת לראות את הערך והברכה במה שנתון לנו, במקום לרדוף אחר יותר ויותר.
עקדת יצחק
עקדת יצחק מדגימה את האידיאל האנושי של להגיע לצמצום מוחלט, שבו האדם מוכן לוותר על היקר לו ביותר בשל רצון אלוהי. הסיפור מספר על התערבות אלוהית שמונעת את הקורבן המוחלט, מלמדת אותנו על הגבולות בין רצון אנושי לרצון אלוהי, ועל החשיבות שבהכנעה ובצמצום של הרצונות האישיים לפני האל.
ארץ ישראל
ארץ ישראל, "הארץ הטובה", מוצגת כארץ קטנה יחסית אך מבורכת במשאבים ו
בנוף. היא משמשת כדוגמה לאיך אפשר למצוא עושר וברכה במעט, בצמצום. החיבור לאדמה וההערכה של המשאבים הטבעיים מלמדים אותנו על החשיבות של לחיות בהרמוניה עם הסביבה ולהעריך את מה שיש לנו.
כל אחד מהסיפורים הללו מוביל אותנו להכרה בחשיבות של צמצום כדרך להגשמת הקשר האותנטי עם עצמנו, עם האחרים, ועם האלוהים. הם מלמדים אותנו על הערך האינסופי של הפשטות, הסתפקות, והמידה בתוך עולם שפעמים רבות נראה שאינו מכיר גבולות.
אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שלי מתאר את התפיסה שלי כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב, מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם ומשמעות לחייהם. בעזרת הספר "הנחמה שמעבר לאבסורד", אני מציע דרך לקבלה והבנה של החיים, תוך שאני מחבר בין העצמי לבין הסביבה המורכבת שבה אנו חיים.
