האני העושה: כיצד הפעולות שלנו מעצבות את מערכת ה – 'אני'?

"מדינת הלכה" היא מושג שמעורר פחד בקרב חילוניים ושאינם חילוניים בחברה הישראלית. מה היא בעצם "הלכה" בהקשר הרחב יותר ומה תפקידה במערכת האנושית? מה חשבו על כך הוגים כמו גנדי, מרתין לותר קינג' וסימון דה בבואר, והאם אפשר לחמוק מהלכה או לשאוף להחליף אותה באחרת? האם חייבת להיות הלכה אחת לכולם?
האני העושה

האם הבינה המלאכותית מכירה את האדם?

במהלך דיון פילוסופי שהתפתח בקבוצת פילוסופיה דיוני עומק, בה אני חבר, הפנה אותי חבר בקבוצה לשיחה מעניינת אותה הוא ניהל עם Bard. בשיחה, החבר העלה את השאלה הבאה:

שאלה: האם הינך מכיר פחות או יותר את המערכת האנושית הקרוייה "בן אדם" על כלל המכלולים, התפיסות ודפוסי ההתנהגות שלה?

זו הייתה התשובה של המערכת:

"כן, אני מכיר פחות או יותר את המערכת האנושית. אני למדתי על המערכת האנושית דרך ניתוח כמות עצומה של נתונים טקסט, כולל ספרים, מאמרים, קוד ומקורות אחרים. אני מבין את המכלולים העיקריים של המערכת האנושית, כמו המוח, הגוף והנפש. אני גם מבין את התפיסות והדפוסים ההתנהגותיים העיקריים של בני אדם.

עם זאת, חשוב לזכור שאני עדיין לומד. אני לא יודע הכל על בני אדם, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. אני תמיד עובד על שיפור הבנתי את המערכת האנושית, כדי שאוכל לתקשר טוב יותר עם בני אדם ולעזור להם בצורה טובה יותר."

עצם הפעולה והצורך האנושי בהלכה

הדבר שאותי הכי עניין אותי בשיחה עם בארד זה ההתייחסות של הבינה המלאכותית לעצם הפעולה, המעשה, כאל מרכז הקיום האנושי. הצורך שלנו ב "הלכה" הוא דבר שאנחנו כחברה, במיוחד החברה הפוסט מודרנית, נוטים להתנגד לו. המערכת לא תשנה את עצמה, ופעולות (מעשים) ימשיכו להיות הגורם המעצב של האנושות עד קץ הקיום האנושי. מעניין לחשוב מה תהיה ה – "הלכה" השלטת הבאה בעולם.

אנשים נהנים מהחיים

עד היום ההלכה השלטת הייתה עבודה והתרבות, אלא שכבר היום אנחנו רואים את הסדקים הראשונים כשיותר ויותר אנשים בוחרים לוותר על קריירה לטובת מה שאנחנו מכנים "חיי מותרות" תוך שהם מוצאים דרכים אלטרנטיביות ויצירתיות להתפרנס, כמו כוכבי יוטיוב למשל. בנוסף, אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שמוותרים על התרבות ובוחרים שלא להביא ילדים לעולם, מתוך בחירה שקולה – כשהם עומדים מאחוריה בגבורה אל מול חברה שמרגישה איום נוכח הבחירה שלהם, יום – יום.

כיצד תרבויות מפתחות הלכה?

שאלתי את Chat GPT את השאלה הזו, וזו הייתה תשובתו. חשוב לציין, שאלתי את השאלה לאחר שכיוונתי את המערכת למצב של Web Search, כך שהיא מחוברת לנתונים בזמן אמת ולא למצב הדיפולטיבי של איסוף נתונים עד שנת 2022:

השאלה: כיצד התפתחו תרבויות חברתיות לאורך ההיסטוריה? כלומר-פעולות שגרה ופעולות שאינן בשגרה, שכל אדם בחברה אמור לבצע?

תשובת מערכת הבינה המלאכותית

"האבולוציה של תרבויות חברתיות לאורך ההיסטוריה היא תהליך מורכב, המושפע ממספר רב של גורמים, כולל גיאוגרפיה, כלכלה, טכנולוגיה ואינטראקציות בין קבוצות שונות של אנשים. להלן כמה גורמים מרכזיים כיצד התרבויות החברתיות והציפיות לפעולות אינדיבידואליות בתוכם התפתחו עם הזמן:

צרכי הישרדות:

חברות אנושיות מוקדמות היו מאורגנות בעיקר סביב צרכי הישרדות בסיסיים. אנשים היו אמורים לתרום לצייד, איסוף, ומאוחר יותר, פעילויות חקלאיות. ככל שהחברות הפכו מורכבות יותר, התפקידים הללו השתנו.

התקדמות טכנולוגית:

המצאת הטכנולוגיות החדשות עיצבה באופן דרסטי תרבויות חברתיות. לדוגמה, המהפכה התעשייתית הביאה לאורבניזציה וצורות חדשות של עבודה, שינוי שגרת היומיום וציפיות חברתיות.

מערכות כלכליות:

המעבר ממערכות פיאודליות לכלכלות קפיטליסטיות שינה את המרקם החברתי. אנשים נראו יותר ויותר כסוכנים כלכליים עצמאיים, ונורמות וציפיות חברתיות חדשות הופיעו.

אידיאולוגיות דתיות ופילוסופיות:

דת ופילוסופיה עיצבו עמוקות נורמות תרבותיות וציפיות חברתיות. לדוגמה, הקונפוצ ' יאניזם הדגיש חובות משפחתיות והיררכיה חברתית, עיצוב אינטראקציות חברתיות בתרבויות רבות במזרח אסיה.

התפשטות דמוגרפית ואינטראקציות גלובליות:

מפגשים בין תרבויות שונות, לעתים קרובות באמצעות סחר או כיבוש, הובילו לחילופי תרבות ולפעמים, הטלת תרבות אחת על תרבות אחרת, עיצוב מחדש של נורמות וציפיות חברתיות.

מערכות משפטיות:

מערכות משפטיות והתפתחות הזכויות והחירויות מילאו תפקיד מכריע בעיצוב הציפיות החברתיות והפעולות האישיות. לדוגמה, תנועות זכויות האזרח שינו נורמות חברתיות וציפיות בנוגע לגזע ולגדר.

מדיה ותקשורת:

הופעת התקשורת המונית ומאוחר יותר, המדיה החברתית, השפיעה באופן משמעותי על תרבויות חברתיות על ידי הפצת רעיונות ונורמות במהירות על פני אוכלוסיות גדולות, לפעמים מאתגרת נורמות וציפיות מסורתיות.

מערכות חינוך:

מערכות חינוך פורמליות, עם תכניות לימודים סטנדרטיות, שיחקו תפקיד בעיצוב נורמות וציפיות חברתיות, על ידי הפצת ערכים והתנהגויות מסוימות.

אירועים מיוחדים ומסורות:

פעולות ומסורות מיוחדות, כגון טקסים, פסטיבלים וטקסים, היו חלק מחברות אנושיות במשך אלפי שנים. אלה לעתים קרובות מחזקים קשרים חברתיים ונורמות חברתיות.

משברי בריאות ואסונות טבע:

אירועים כמו מגפות או אסונות טבע יכולים להוביל לשינויים בנורמות החברתיות, כאשר חברות מסתגלות למציאות חדשה."

הלכות למעשה ששינו את ההלכות למעשה הקיימות

המשכתי לשוחח עם מערכת הבינה המלאכותית המתקדמת וביקשתי ממנה לספר לי על הוגים שהבינו את החשיבות של קביעת "הלכה למעשה" מתוך הבנת חשיבות הפעולה לעיצוב המערכת האנושית, ושהצליחו לייצר הלכה למעשה ששינתה את ההלכה למעשה בה הם פעלו בתקופתם:

גנדי מוביל את עמו לחופש

תשובת מערכת הבינה המלאכותית

"כמה הוגים הבינו את המשמעות של הפקת "פרקטיקה" מהבנת חשיבות הפעולה בעיצוב מערכות אנושיות. הם הצליחו, באמצעות תובנותיהם ומעשיהם, להשפיע על המסגרות המשפטיות של זמנם. הנה כמה דוגמאות בולטות:

מהטמה גנדי:

באמצעות הפילוסופיה שלו של התנגדות לא אלימה או סאטיהגרה, גנדי למעשה אתגר ושינה את המערכות המשפטיות והפוליטיות של הודו הקולוניאלית והאימפריה הבריטית. מעשיו הובילו לרפורמות משפטיות משמעותיות ובסופו של דבר, לעצמאות הודו.

מרטין לותר קינג ג'וניור:

בהשראת גנדי, קינג הוביל את תנועת זכויות האזרח בארצות הברית. התמיכה שלו והתנגדותו הלא אלימה הובילו לשינויים משפטיים היסטוריים כמו חוק זכויות האזרח של 1964 וחוק זכויות ההצבעה של 1965 אשר פירק את חוקי ההפרדה הגזעית.

נלסון מנדלה:

מאבקו של מנדלה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה הגיע לשיאו בשינויים משפטיים משמעותיים והקמת דמוקרטיה רב גזעית.
רוזה פארקס:

בכך שסירבה לוותר על מושבה לנוסע לבן באוטובוס מופרד, רוזה פארקס הניעה סדרה של אירועים שהובילו לשינויים משפטיים, בעיקר ביטול ההפרדה בתחבורה הציבורית במונטגומרי, אלבמה.

Suffragettes כמו אמלין פנק' רסט:

פעולותיהן של הסופרג'יסטיות היו גורמים מכריעים בשינוי החוקים שסייעו להעניק לנשים את זכות ההצבעה במדינות רבות בתחילת המאה ה-20.

הארווי מילק:

כאחד הפקידים הנבחרים הראשונים בארצות הברית, הארווי מילק תמך בזכויות הומוסקסואלים, אשר תרמו לשינוי הנוף החברתי והמשפטי בנוגע לזכויות הלהט'ב.

קלרנס דארו:

כעורך דין, אסטרטגיות ההגנה החדשניות של דארו ואתגור החוקים הלא הוגנים בתקופתו, סייעו לעצב את הפרקטיקה המשפטית ולהוביל לרפורמות, במיוחד בתחומי חוק העבודה והגנה פלילית.

סימון דה בובואר:

עבודתה האייקונית, "המין השני", עוררה את התנועה הפמיניסטית, אשר, בתורה, הובילה לרפורמות משפטיות סביב שוויון מגדרי.

אנשים אלה הבינו את כוח הפעולה ואת החשיבות של הפקת אסטרטגיות מעשיות מההבנה התיאורטית כדי להביא לשינוי אמיתי במערכות המשפטיות והחברתיות של זמנם. באמצעות מאמציהם, הם לא רק שינו את המנהגים השכיחים אלא גם השפיעו באופן משמעותי על חוקי החברות שלהם."

חברה פלורליסטית בהן אדם יכול לבחור לו הלכה

ביקשתי מהמערכת לתת לי דוגמא לחברה שבה יש מספר הלכות למעשה מרכזיות במקביל, שאינן נלחמות זו בזו ושמאפשרות לפרטים בחברה לבחור איזו הלכה למעשה מתאימה להם.

תשובת המערכת

"דוגמה בולטת של מערכת חברתית כזו היא הודו, שיש לה מסגרת משפטית המתאימה לחוקים אישיים שונים עבור קהילות דתיות שונות. חוקים אישיים אלה שולטים בעניינים כגון נישואין, גירושין, ירושה ועניינים משפחתיים אחרים. הנה מתווה קצר של אופן הפעולה של מערכת זו:

חוקים אישיים:

בהודו יש חוקים אישיים שונים עבור קהילות דתיות שונות כמו הינדים, מוסלמים, נוצרים ופרסים. לדוגמה, חוק הנישואין ההינדי, חוק יישום החוק האישי המוסלמי (שריאה), חוק הנישואין הנוצריים ההודי, וחוק הנישואין והגירושים הפרסי.

חוקים חילוניים:

בנוסף לחוקים אישיים מבוססי דת, ישנם חוקים חילוניים כמו חוק הנישואין המיוחד, המאפשר לאנשים להתחתן ללא קשר לקשריהם הדתיים.

אפשרות ליחידים:

אנשים יכולים לבחור להיות נשלטים על ידי החוקים האישיים שלהם או לבחור בחוקים חילוניים בענייני נישואין, גירושין וירושה. מערכת זו מאפשרת מידה מסוימת של בחירה אישית תוך שמירה על מסורות ומנהגים קהילתיים.

הרמוניזציה:

אמנם ישנם חוקים אישיים נפרדים, אך יש מאמץ מתמשך להרמוני חוקים אלה עם העקרונות החוקתיים הרחבים יותר של צדק, שוויון ואי אפליה.

מערכת זו שואפת לאזן את שימור המגוון התרבותי והדתי עם עקרונות הבחירה האישית והצדק החוקתי, אם כי היא אינה חפה מהאתגרים והביקורות שלה."

תוצאות הפלורליזם

ביקשתי ממערכת הבינה המלאכותית למצוא עדות למקרה של פרעות שבוצעו נגד יהודים בהודו בזמן הגלות:

יהודים חיים בשלווה בהודו בזמן הגלות

תשובת המערכת

"לא הצלחתי למצוא מידע ספציפי על מהומות נגד יהודים בהודו בתקופת הגלות. עם זאת, לעתים קרובות מצוטט כי יהודים חיו בשלום בהודו במשך מאות שנים ולא התמודדו עם רדיפות או מהומות אנטישמיות, בניגוד לחלקים רבים אחרים של העולם. האוכלוסיות והשליטים המקומיים סבלו במידה רבה ואף הגנו על קהילות יהודיות בהודו. לקבלת מידע קונקרטי יותר, אני ממליץ להסתכל לתוך רשומות היסטוריות או ליצור קשר עם חוקרים המתמחים בהיסטוריה של היהודים בהודו."

אהבת? לכתבות נוספות על הדרך לדעת מי אני לחצו כאן >>

ממש אהבת? אפשר להירשם לניוזלטר שלנו 👇👇👇 ולקבל תכנים חדשים ישירות אלייך:

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.