אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?
אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל (“הארץ הטובה” שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.
המסע האישי שלי אחר משמעות בעולם אבסורדי מוביל אותי לבחון את החברה הישראלית דרך עדשות מגוונות – פילוסופיה, מדע, ספרות ודת. בסיפור קצר זה אני משלב ביקורת סאטירית על מה שאני תופס כאליטיזם מזיק וגזענות מדכאת, תוך שאני מנסה למצוא דרך להבנה וקבלה עצמית.
היה עליו לאכול אותו ולהשאיר חתיכה ממנו לאלוהים. אלו הם דיני הקורבנות כולם, להיאכל על ידי אדם ולהישרף באש המאכלת. כך היו לפני האדם וכך יהיו אחריו.
המחשבה הראשונה שעברה לי בראש אחרי שכתבתי את הכותרת למאמר הזה היא – “תראה מה שאתה אומר! אלוהים ישמור…”
הפעם אני דן בשאלת הבריאה אל מול היצירה:
הסערה שהתחוללה בי לפני ה – 7/10
המחשבה הראשונה שעלתה בי בבוקר היא על רבי עקיבא אשר עונה למוות. מה בסך הכל רצה המהנהיג הרוחני השני של צבא ישראלי שהחליט למרוד במשעבדיו? לעשות טוב. אז איך יכול להיות שהוא סיים את חייו כשמסרקי ברזל מסרקים את עורו? האם זהו סופו של צדיק תמים?
תוכן אנושי הוא תוכן פרימיום, ומנועי החיפוש יודעים את זה. מחקר שפורסם בתחילת – 2024 מצביע על מגמה שלילית מאוד באיכות התכנים באינטרנט. בשורה התחתונה – יותר מדי תכנים ממוחזרים. האשם המרכזי (אך לא הבלעדי) כלים ליצירת תוכן ב – AI. הפתרון? כתיבת פרומטים בהתאמה אישית ליצירת תוכן חדש ואיכותי.
כותב תוכן הוא סופר צללים שמקבל הערכה ישירה על הדברים שהוא כותב, סוג כזה של הערכה שאנשים כותבים נרתעים ממנו כי יש איזה קול פנימי שגורם להם להאמין שלא באמת מגיע להם לקבל אותו – ולדבר הזה קוראים כסף.
