למי זה מתאים: למי שאוהב ספורט ורוצה שהאישה שאתו תבין למה הוא שורף אלפי שעות בצפייה במשחקים.
באיזה מצב צבירה לצפות: כשבא לך לשבור את הקיר הרביעי ולהיזכר שספורט יכול להיות עסק מורכב ולפעמים מלוכלך.
ממה להיזהר: בעיקר מנחרצות, לבוא עם ראש פתוח חברים.
ציון כולל: 4.5 מתוך 5.
הכדורסלן שפספס קריירת NBA וההתנשאות הלבנה
סטיבן סמית', סטודנט אפרו – אמריקאי שהגיע למכללת אריזונה והפך מהר מאוד להבטחה הגדולה של קבוצת הכדורסל, רצה להרוויח כסף. ;אתם כבר יודעים שהסדרה עוסקת במעשים לא ספורטיביים, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם לבד לאילו כיוונים הסיפור הזה הולך.
אבל מה שמעניין בפרק הזה, הוא שהיוצרים בחרו לשים את הצדקנות האמריקנית בצד, ולתת לנו הזדמנות נדירה לנסות ולהבין את המניעים שגרמו לסטיבן הצעיר לעשות את מה שהוא עשה, לגמור לעצמו את הקריירה, ועל הדרך לסבך את החברים שלו.
כדאי לצפות בפרק ולראות ההגדרה הטובה ביותר לעליונות לבנה בעידן הפוסט מודרני: "הייתה לו קריירה מובטחת ב – NBA, למה שהוא יעשה את זה לעצמו?", שאלו בהתנשאות פרשני הספורט. ערכי הספורט הם ערכים קדושים הם אמרו, הילד הזה צריך להיענש במלוא חומרת הדין הם צעקו, אנחנו חייבים לשמור על הספורט שלנו טהור (טהור..).
ומה עם לשלם לילדים האלה שקורעים את עצמם, פוצעים את עצמם, מוותרים על חיים נורמאליים ומנסים למתוח את הגבולות של עצמם בכל פעם מחדש, רק כדי לשעשע את הקהל המדושן שבא לצפות בהם, תוך שהוא אוכל צ'יפס,שותה בירה ומקלל? ששש.. מה יש לך אתה? ערכי ספורט!
אז היוצרים של הסדרה דווקא מתייחסים לזה, והם עושים את זה בצורה עדינה ויפה, שיכולה בקלות לעבור מעל הראש של מי שבוחר מראש לאטום את עצמו.
השופטת הצרפתיה שהפכה את ההחלקה האומנותית למעניינת
אחרי סיפור לינוי אשרם ומדליית הזהב, והבכיינות הרוסית, הפרק הזה הוא חוויה מיוחדת לצופים ישראליים. הצפייה בפרק גרמה לי לחשוב על המהות של ספורט. תחשבו שהייתם מקבלים כוח אלוהי שמבטיח לכם שלעולם לא תפסידו. תחשבו שהייתם יכולים להבטיח שהקבוצה שלכם תמיד תנצח, תקח אליפות אחרי אליפות, מדליה אחרי מדליה. הייתם רוצים את זה? התגובה הראשונית שלכם היא ככל הנראה 'כן', אבל תעצרו ותחשבו רגע למה אנחנו אוהבים ספורט?
מה אנחנו מוצאים בצפייה בתחרות באולימפיאדה או במונדיאל, שאנחנו לא מוצאים במקומות אחרים? בשבילי, זה הריגוש, והריגוש מגיע מהידיעה שיש סיכוי טוב שהקבוצה שלי תפסיד. ברוסיה כנראה שנהנים מספורט בגלל סיבות אחרות..
המנהל הספורטיבי שדיבר עם איגוד השופטים והסיפור שלא היה
לוצ'יאנו מוג'י, מנהלה הספורטיבי של יובנטוס לשעבר, עומד במרכז הפרק שעוסק בפרשיית השחיתות בליגה האיטלקית. אז מה היה לנו שם? יש חשדות להטיית שופטים, יש חשד למעורבות איגוד השופטים של איטליה בהחלטות השיפוט, יש מנהל ספורטיבי שמדבר הרבה בטלפון, ויש יותר תחושה של תחקיר עיתונאי של רביב דרוקר מפרק בתוכנית דוקו בנושא מלהיב כמו ספורט. לדעתי, היוצרים מנסים לגרום לצופים להתבלבל, כדי לשכנע אותם שלא הייתה באמת שחיתות. יכול להיות שהיוצרים הם אוהדי יובנטוס?
