מבול
תמיד יש דברים מעניינים שמעסיקים אותי,
ואני פתוח לדבר עליהם עם כל אחד.
לאף אחד לא אכפת מהדברים שמעסיקים אותי, חוץ מאותם מסכנים מוכי גורל שמתעניינים בנפש האדם.
הם האכזריים ביותר.
תמיד לכלכתי על אנשים מאחורי גבם.
הנחש עשה את זה ראשון.
חשוב לי שתדעו כי חשוב לי לספר.
לא אכפת לי מה יקרה עם זה הלאה.
אני את שלי מוכרח להגיד מהתחלה עד הסוף.
עד שלא אספק את יצר הטענה לא אשקוט ולא ארגע.
אנחנו צריכים להפסיק לדבר פנים אל פנים.
זה גדול מדי, קדוש מדי.
יום אחד השמיים יכוסו עננים כבדים מאד ומבול כבד ירד בכל הארץ הרעה.
והיה ביום ההוא ישב ישראל בציון הטובה
אשר נבראה בצלם אלוקים.
ראשונים יפלו הפלישתים אשר ביהודה ובשומרון והעמלקים אשר בעזה ובלבנון.
אחריהם יפלו המדינים והסורים,
המצרים והתימנים,
התירסים, העיראקים והסינים.
והיה ביום ההוא ויפסק המבול והשמש תשוב ותמלא את הארץ.
מכתזית
״מה שאתה אומר עכשיו זה אסון.״, ירה יניב לאחר שתיקה ממושכת, ״אסון.״
כשהתנדבתי למילואים אחרי הפוגה של 14 שנה לא ידעתי מה בדיוק יעשו איתי ולא היה לי אכפת. הצטערתי על כל השנים הארורות בהן חמקתי משירות מילואים. בשנים הראשונות טענתי שכואב לי כאן ושם. הם ביקשו אישור רופא וכמובן שמיד יצאתי את ביתי ושרתי חיש מהר אל ממלכת הרופאים. העריצה ישבה בתוך החדר הסגור ואני הצטרפתי אל יתר הנתינים שמילאו את הכיסאות בגופם הקמל. פניהם זועפות וחושדות.
תרתי אחר הטרף. עיניהם מושפלות. צעירה אחת יושבת עם אוזניות ומשקפי שמש כהים. זו, גם אם אפנה אליה תתעלם מקיומי. אסור שזה יקרה. אישה זקנה עם מעט שיניים, מטפחת לראשה ומקל תחת שתי ידיה הסגולות. היא מביטה בי, יודעת שהיא הטרף הקל ביותר. הסיכוי שהיא נמצאת כאן באופן לא חוקי הוא אפסי. איש לא מרחם עליה והיא יודעת את זה. חייה שווים כקליפת השום ובכל זאת היא בוכה כשעצוב ומתרגשת כששמח.
4400 שקל גלובלי
"אני לא יודע כמה הם מרוויחים עכשיו, נראה לי בסביבות ה – 6 אלף, אבל ב – 2010 זה מה שהרווחתי. הייתי חייל משוחרר, פטור ממס הכנסה. החבר׳ה שהתגייסו איתי שילמו גם מס הכנסה. אחד שהתחברתי אתו התגייס בגיל – 30, רצה להגשים חלום, להיות ביס״מ. הוא ירד מ – 9000 שקל ל – 4200, כדי לתת מכות לפזר הפגנות. אבל הוא היוצא מהכלל, הרוב מתגייסים למשטרה כדי שיהיה להם ביטחון כלכלי. הם אמרו את זה באחד החטים שעשו לנו בקורס שוטרים. המפקדים שאלו אותנו אחד – אחד למה התגייסנו, ואמרו לנו שאין תשובה לא נכונה. כל סיבה שהביאה אותנו לידיה הצנומות של משטרת ישראל היא סיבה מבורכת. לי היה את סיפור האבא שלי הוא רכז חקירות וכל החיים שלי כל מה שהכרתי זה רק את המשטרה וכולי. האמת היא שאבא שלי אף פעם לא דיבר על העבודה שלו בבית. רציתי לעשות דברים גדולים לפני הצבא אבל המקום היחיד שהסכים לקבל אותי היה מג״ב, רציתי לעשות דברים גדולים אחרי הצבא אבל קיבלתי – 460 בפסיכומטרי, ואבא שלי התקרב לגיל פנסיה. הייתה לי חברה ורצינו לעבור לגור ביחד. הייתי צריך עבודה, והמשטרה הייתה העבודה הראשונה שעבדתי בה בחיים. הייתי בן – 21 כשהתגייסתי ובן – 22 כשהתפטרתי.״
אחרי שהבן הגדול שלי ירד ליד בית הספר התחילו חדשות
בני הצעיר היה עדיין באוטו, והוא שמע יחד איתי את קולם השבור של המפגינות. עריצים שמתעקשים להשפיל מבט ולתת לכל רשע מרושע לעשות בנו כרצונו ואז עוד לגרור אותנו למשא ומתן. אני יודע על מה הם מפגינים, וברור לי שאם הייתי במג״ב או ביס״מ והייתי נשלח לפנות אותם מכוח ממקום כזה או אחר הייתי עושה את זה בלי. להסס. בדיוק כמו שפיניתי מתנחלים מהבתים שלהם. שתי קבוצות של אליטות מתנשאות שחיים את החיים שאני וה – 4400 שקל העלובים שלי לעולם לא אחיה. קום אתה והמשפחה היהירה והמתנשאת שלך! עם הילדים המזדיינים שלך שקוראים שייקפסיר ומדקלמים הרב קוק בגיל – 15! ולך תחייה ברחוב! כלב יהודי! כלב יהודי! כלב יהודי!
פועלי הארץ! קומו עורו!
זה הזמן להעיף את שתי האליטות ששולטות לנו בחיים מאז ישראל ויהודה – לכל הרוחות! התאחדו! אנחנו הרוב! אנחנו, שלא גומרים את החודש! שלא סוגרים את ההלוואה! הערבים הורגים אותנו בגלל החרא שמנסה לעשות שלום עם הערבים ובגלל החרא שמנסה להרוג אותם. גם אנחנו ערבים! לסלק את האליטות! להפיל את עריצות הימין והשמאל!
קדימה פנתרים!
מי שלא הבין את הסאטירה – שאלוהים ירחם עליו!
אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שלי מתאר את התפיסה שלי כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב, מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם ומשמעות לחייהם. בעזרת הספר "הנחמה שמעבר לאבסורד", אני מציע דרך לקבלה והבנה של החיים, תוך שאני מחבר בין העצמי לבין הסביבה המורכבת שבה אנו חיים.
רוצה לדעת מי אני?
