מתי לפרסם ספר שכתבת

ספר שלם מלא במילים שהידיים שלי כתבו? מי צריך את כל זה? העובדה שסיימתי מצטיין בסם שפיגל והעובדה שמחזות שכתבתי עלו על במות וזכו בפרסים לא הספיקו לי כדי להתגבר על התחושה הכבדה שעטפה אותי בכל פעם שחשבתי לפרסם. אז איך בכל זאת התגברתי עליה ופרסמתי את הרומן הפסיכולוגי הראשון שלי.
להיות כותב תוכן

למצוא את הטריגר הנכון לכתיבת הספר

הטריגר שלי היה ה – 7/10 והמערכונים של ארץ נהדרת שבאו בעקבותיו.
סיימתי לכתוב את הספר השלישי שלא הייתי בטוח אם לפרסם או לא.
אף פעם לא פרסמתי את הספרים שכתבתי עד אז,
זה נראה לי מוגזם וברוך השם האצבע שלי קלה פחות
מאצבעותיהם של כותבי ארץ נהדרת על ההדק.

למצוא את המיקוד הנכון

הצפייה שלי בטלוויזיה היא צפייה ממוקדת.
יש שתי קבוצות כדורגל שאני אוהד
וצופה בכל המשחקים שלהן ושלהן בלבד.
אם הקבוצה שלי לא משחקת בגמר ליגת האלופות,
לא מעניין אותי לצפות בזה.
פעם צפיתי והשתעממתי,
היום הפסקתי לשקר לעצמי.
לא מדליק טלוויזיה כדי לרצות אנשים אחרים.
הנחמה שעבר לאבסורד - רומן פסיכולוגי

להכיר ברגש שקורא לך לעבור הלאה

חוץ מכדורגל התכנים האחרים מתחלפים כל הזמן.
אני צופה בסדרות שאני אוהב,
והיום אני גם יודע לזרוק סדרה אחרי 5 עונות,
אם אני מרגיש שבעונה השישית ליוצרים נגמר הכוח
או נגמרו הרעיונות.
לא שומר אמונים לתוכניות טלוויזיה בגילי.

להקריב בכיוון הנכון

מה שגיליתי על עצמי זה שברגע שאני מחליט
שאני לא צופה יותר בתוכנית טלוויזיה כי היא לא מספיק טובה,
אני מרגיש יותר טוב.
מתאר לעצמי שאם אלך לפסיכולוג אצליח, אולי,
להגיע לשורש רגש ההתעלות שמתעורר בי
בכל פעם שאני מחליט לעזוב משהו אחרי כל כך הרבה זמן.
אבל במקום לנתח את הרגש הזה אני מעדיף להנות ממנו.
מה אני עושה רגע אחרי שאני זורק תכנית טלוויזיה אחרי – 5 עונות?
כותב.

מה שעובר עליי עד שהספר מתפרסם

אני לא יודע ייצא מהדבר הזה.
אני פשוט מתחיל לכתוב ורואה לאן הידיים לוקחות אותי.
אני עושה את זה עכשיו, אחרי שצפיתי בטעות במערכון אנטישמי של ארץ נהדרת שגרם לי להתבייש בשביל מי שכתב אותו.
כבר קרה שהמילים שכתבתי כשהחלטתי לסגור את הטלוויזיה
לקחו אותי לספר שלם.
זה קרה כבר שלוש פעמים.

לשחרר את הספרים שלנו משבי האגו המאוים

אף פעם לא פרסמתי את הספרים שכתבתי,
ספר שלם מלא במילים שהידיים שלי כתבו?
מי צריך את כל זה?
זה שסיימתי מצטיין בסם שפיגל
וזה שמחזות שכתבתי עלו על במות וזכו בפרסים
לא הספיק לי כדי להתגבר על התחושה הכבדה
שעטפה אותי בכל פעם שחשבתי לפרסם.
התחושה הזאת הציקה לי,
ואז היא התחילה להפריע לי,
ואז היא גרמה לי לעשות דברים שאני לא גאה בהם,
והיא אפילו גרמה לי להיכנס לתהליך
של חזרה בתשובה למשך חצי שנה.
וגם לצאת ממנו.

הספר שלך הוא עדות חשובה לחיים מורכבים

כנראה שגם יד כבדה מדי על ההדק דופקת אותנו לא רע, לא יודע.
מה שאני יודע זה שהחיים מורכבים הרבה יותר ממערכון דבילי של ארץ נהדרת.
בהוצאה עצמית בתור ספר דיגיטלי.

ומה אחרי שפרסמת?

נחכה ונראה איך אני ארגיש עם כל "הלפרסם ספר" הזה,
אם זה יילך טוב אני אפרסם גם את הראשון ואת השני,
אם לא אז אני אמשיך לכתוב לעצמי עד שאני ארגיש שמיציתי את העניין הזה של כתיבה.
בינתיים היא לא מראה סימני עייפות.
אעדכן.
ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

מבול: חזון הפלת האליטות של יהודה וישראל

המסע האישי שלי אחר משמעות בעולם אבסורדי מוביל אותי לבחון את החברה הישראלית דרך עדשות מגוונות – פילוסופיה, מדע, ספרות ודת. בסיפור קצר זה אני משלב ביקורת סאטירית על מה שאני תופס כאליטיזם מזיק וגזענות מדכאת, תוך שאני מנסה למצוא דרך להבנה וקבלה עצמית.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

אילו היה אברהם מקריב את יצחק

היה עליו לאכול אותו ולהשאיר חתיכה ממנו לאלוהים. אלו הם דיני הקורבנות כולם, להיאכל על ידי אדם ולהישרף באש המאכלת. כך היו לפני האדם וכך יהיו אחריו.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.