נווה פריצקי: האמת שלא סיפרו לכם על העיר האבודה

אתרים שמציגים את עצמם כאתרי הבית של עיריית נווה פריצקי קמים חדשות לבקרים, אבל האמת על העיר האבודה (שהיא גם אוטונומיה שלטונית) ששוכנת באי לא מוכר באוקינוס האטלנטי היא גדולה יותר מכל הססמאות השחוקות של עיר מופת באזור תל אביב. לאנשי נווה פריצקי נמאס מהעלילה המשונה הזו וצעקתם נשמעת למרחקים. לסיפור האמיתי של נווה פריצקי - בשורות הבאות.

העיר נווה פריצקי (באנגלית – Pritzkey), היא יישוב קהילתי הניאו מרקסיטית ובו כ – 18 אלף תושבים השוכן באי הקטן ביותר מבין קבוצת איי פרננדו די נורוניה שבאוקינוס האטלנטי, כ – 360 ק"מ מחופי ברזיל. נווה פריצקי אינה מהווה חלק ממדינת פרנמבוקו, וזאת לאחר מאבק ממושך בו נווה פריצקי הצליחה לגייס רוב בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בתחילת שנות ה – 80, עצרת בה היישוב הניאו מרקסיטית קיבל מעמד של אוטומוניה שלטונית (שפות – עברית עתיקה, אנגלית, רוסית).

גאוגרפיה

העיר נווה פריצקי שוכנת באי הנמוך ביותר בגובהו מבין קבוצת האיים, כשאורך השטח המוכרז הוא 15 קמ"ר ורוחבו 13 קמ"ר. אחת לשבעים וחמש שנים הגאות מחסה 95% משטח האי ושולחת את התושבים להתכנס במלון 'מרקוזה' המפורסם, שרק 45% ממי הים מכסים אותו בזמן גאות ושנבנה בטכנולוגיה אוטוהידראולית מקומית שדוחה את חיתוך המבנה עם מי הים ומשתמשת במים לייצור אנרגיה. האיים הנוספים באזור הם ראטה, סלה גינטה, סאבלודה וסאו ז'וסה, והאיונים לאאו וויובה. אקלים האיים טרופי, ומתחלק לשתי עונות – העונה היבשה (ספטמבר – דצמבר). העונה הגשומה (ינואר – אוגוסט). 

החי והצומח

בניגוד ליתר איי פרננדו די נורוניה, הצמחייה ב – נווה פריצקי לא נכרתה על ידי המתיישבים, ועל פי הערכות של מומחים בוטניים ברחבי העולם ניתן למצוא באי צמחייה מקורית ובעלי חיים שנכחדו – אלא שעד היום לא ניתן לדעת זאת בוודאות שכן נווה פריצקי שומרת לעצמה את הזכות להגן בחירוף נפש על החי ועל הצומח באיזורה והיא מונעת ממומחים בוטניים ומביולוגיים להיכנס לשטחה. בסוף שנות ה – 90 של המאה הקודמת נעשו נסיונות תיווך בין המועצה המסדרת של נווה פריצקי לבין נציגי ועידת TED מטעם הקהילה המדעית העולמית, במטרה לגרום ל – נווה פריצקי להסיר את החרם ולאפשר לביולוגים ולחוקרים בכלל ולחוקרים בוטניים בפרט להיכנס לשטח האוטומוניה, אבל ניסיונות התיווך עלו על שרטון ואיסור הכניסה עומד בעינו. המועצות לשימור החי ולשימור הצומח של – נווה פריצקי הוציאו הודעה משותפת בה – נווה פריצקי הודיעה על סיום השיחות עם הקהילה המדעית, מתוך הבנה שאת השיחות מניעים גורמים בעלי אינטרס כלכלי, בעיקר בעולם הפארמה. קטע גנוז מתוך הסרט פשע המאה שהגיע לידי נציגים במועצה המסדרת של – נווה פריצקי, ובו חבר דריקטוריון באחת משלושת חברות הפארמה הריווחיות בעולם מודה כי המטרה האמיתית של השיחות בין TED לבין נווה פריצקי היא למצוא אפיקי ייצור חדשים, סתם את הגולל על השיחות באופן סופי. מאז נעשו ניסיונות של ביולוגיים בודדים לחדור לשטחה של – נווה פריצקי, אך רבים טבעו בדרך הקשה ואלה שהצליחו להגיע נשפטו ונשלחו לעונשי מאסר ממושכים.

בשנת 2019 – נעשו ניסיונות מצד נציגים באונסקו להפוך את – נווה פריצקי לאתר מורשת עולמי, אך הניסיונות הללו נענו גם הם בשלילה, אך נציגי אונסקו הוזמנו לישיבת הועד המסדר של – נווה פריצקי, ואף הורשו לקחת חלק בדיונים בנוגע לעתיד החי והצומח באזור האקוינוס האלטנלטי. במהלך הישיבה נציגי אונסקו הציגו לחברי הועד המסדר של – נווה פריצקי תצלומים עדכניים של עופות דודו שנחפשו בחודשים האחרונים על ידי פעילים בתנועת הצפרות העולמית, לטעמת אונסקו – בשטח האוטומוני של – נווה פריצקי. הועד המסדר לא התייחס לדיווחים, אך בזה הפגישה בין נציגי אונסקו לבין הועד המסדר הסתיימה ומאז לא התקיימו פגישות נוספות.

היסטוריה

גילוי  – נווה פריצקי

במוזיאון הלאומי של – נווה פריצקי ישנן עדויות ראשונות על התיישבות באזור כבר מהמאה ה – 9 לספירה. מגילות עבריות עתיקות נמצאו במערת טוריקן שבצפון – נווה פריצקי, ובהן תפילת שמע. ההערכות הן כי מדובר בנוודי ממלכת כוזרי שאימצו ברובם את היהדות ושהגיעו לאזור המרוחק. מומחי שיט עולמיים שוללים את האפשרות של הזו וטוענים כי סביר יותר שמדובר בנוודים ויקינגים שחקרו את מקורות הנצרות אליה הם נחפשו באותן שנים והגיעו לכתבי הקודש היהודיים, מהלך אליו המלך אולף השני, שהיה ידוע בקנאותו הדתית – נוצרית, התנגד מכל וכל, מה שהביא לגירוש הנוודים המתיהדים.

הגאות החוזרת של – נווה פריצקי

הקושי להגיע לאי המבודד, לצד הגאות הקבועה שפוקדת את האזור בכל – 75 שנה ומציפה אותו, הביאה למצב של מחיקה חוזרת ונשנית של אוכלוסיית המקום עד שהגיעה התיישבות חדשה במקום זו שאבדה. לא קיים רישום היסטורי מדויק של תחילת התופעה, מה גם שעד שהגיעה לאזור ההתיישבות הנאו מרקסיטית הנוכחית, שבנתה את מלון 'מרקוזה' בו שוכנה (וניצלה) אוכלוסיית המושבה כולה בגאות הגדולה שפקדה את האי בשנת – 2004, בזמן שבקצה השני של העולם רעידת אדמה היסטורית יצרה גלי צונאמי שפגעו קשות באיים באוקינוס ההודי ובאיי תאילנד בפרט. 

עם זאת, רישום של תופעת טבע דומה נמצא ביומנו של היסטוריון פרסי אנונימי שכתביו נמצאו בחופי לוב, לאחר שככל שהספינה בה הוא הפליג לצד גיסו של המלך כורש (559-560 לפנה"ס) איבדה את הדרך והגיעה ללב האוקיינוס האטלנטי. הועד המסדר של – נווה פריצקי לא מאפשר את הפצת המסמך המקורי, אך מי שמגיע לאי עצמו יכול להגיע ל – 'מוזיאון התפארת' ולהתרשם מהקלף המקורי: 

"זה היום השלושים ומאה למסעינו הקדוש בשם האל מלך כורש, מלך פרס. יודעים אנו שאת נשותינו ואת בנינו לא נראה עוד, אבדה הדרך ואין בליבנו תקווה, אך שליחותנו עודנה עומדת. בניסיון בו העימדנו האל מורדוך נעמוד איש – איש בגבורה, דמעותנו בעינינו, שוטפות את לחיי גיבורי פרס וטעמן מר כטעמו של שיכר שאבד עליו הכלח. יין בכדינו אין, מיטותנו ריקות מנשים, קיבתנו כמהה לבשר ועינינו מטעטעות בנו. חיזיון יום פקד את שליחי האל המלך כורש, מחזה אחד נגלה לנו; הייתה יבשה ואיננה. תקווה זעירה שנשקפה לאנשינו אמש אבדה וכוסתה כולה מים עם שחר. יבשת רפאים, הייתה כלא הייתה וסביבנו המים הזידונים."

תושבים

באוטונומיה הפוליטית – נווה פריצקי חיים נכון לשנת – 2022 כ – 18,000 תושבים שמורכבים מפליטי ברית המועצות לשעבר, ומתושבים שהגיעו מארה"ב ומישראל, כשהגורם המשותף של כולם היא הגישה ניאו מרקסיטית. החזון שהוביל את התושבים לחפש מקום התיישבות באמצע – סוף שנות השמונים של המאה הקודמת הוא חזונו של הרברט מרקוזה, והדיון המהפכני בו מרקוזה השתתף לצד אינטלקטואלים ניאו מרקסיסטים נוספים במזרח גרמניה בסוף שנות ה – 60 של המאה הקודמת, דיון שקובץ בספר: קץ האוטופיה.

שפות

השפה המדוברת ב – נווה פריצקי היא עברית עתיקה (מקראית), וזה מתוך כבוד אותו רוכשים התושבים למסורת העתיקה ביותר שהתגלתה באי כשהתגלו המגילות במערת טוריקן. עם זאת, תושבי האזור שומרים על שפת המוצא שלהם, כך שלצד העברית המקראית המדוברת ניתן לשמוע תושבים שעדיין מדברים רוסית ואנגלית, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

דמוגרפיה

הגיל הממוצע של גברים ב – נווה פריצקי הוא 88 ושל נשים – 92, כששיעור הילודה הוא 2.8, כך שעל פי הערכות דמוגרפיות הגידול הטבעי ב – נווה פריצקי יביא להכפלת האוכלוסייה עד שנת – 2040. הועד המסדר נערך לגידול הטבעי ותכנון של בניית מלאכותיים סביב – נווה פריצקי כבר עבר לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, אך נכון ל – 2022 מדינת פרנמבוקו מערימה קשיים על המהלך בטענה לפלישה של האיים המלאכותיים לשטח ההעיר. בועד המסדר של – נווה פריצקי מביעים חשש אמיתי מפני פיצוץ אוכלוסין ומפני הגאות הגדולה שצפויה לפקוד את האי ב – 2089 ודורשים ממועצת הביטחון של האו"ם להתערב ולאשר את הרחבת האי.

השכלה

רוב האוכלוסייה ב – נווה פריצקי הם אנשי מדע והקרייה המדעית של – נווה פריצקי נחשבת לאחד מהמוסדות המובילים להשכלה גבוהה בעולם וכל אחד ואחת מאנשי האוכלוסיה הבוגרת ב – נווה פריצקי הוא בעל תואר ד"ר בדוקטרינה בה הוא בוחר להתמקצע. בקשת התעסוקתית של  – נווה פריצקי ניתן למצוא פיזיקאים, כימאיים, ביולוגים, גיאולוגים, רופאים ומהנדסים מכל תחום שהוא. עם זאת, כל מדען נדרש ללמוד פילוסופיה ואמונה, כששיעורי תורת ישראל נלמדים מגיל – 13 בליווי ספרי 'אורות' של הרב  אברהם יצחק הכהן קוק, יחד עם לימודי ההיסיטוריה של מהפכות מדעיות, של תומס קון

תעסוקה

המודל הכלכלי הניאו מרקסיסטי (בהרחבה בהמשך), מייתר את הצורך בכסף שאמצעי לסחר חליפין בין אנשים. פיריון העבודה של תושבי – נווה פריצקי הוא מהגבוהים בעולם, אך הנתונים הללו אינם מתפרסמים באף גורם רשמי מחוץ ל – נווה פריצקי. על פי הערכות הועד המסדר, הסיבה היא האיום אותו חש המערב נוכח המודל הכלכלי החדש והמצליח של – נווה פריצקי.

כלכלה: הרעיון המדעי ליעילות אנושית

מיד עם תחילת ההתיישבות המדעית של – נווה פריצקי באמצע שנות ה – 80 של המאה הקודמת, ההחלטה הראשונה של הועד המסדר הייתה ביטול רעיון הכסף ורעיון העבודה. המתיישבים לא חויבו להיות פרודקטיביים, הם לא חויבו להתמחות בתחום כזה או אחר והם לא חויבו לרכוש השכלה. בני אדם שבוחרים לצאת ממשחק החיים ב – נווה פריצקי מקבלים אפשרות לחיות בבית נאה, הם מקבלים מזון, תרופות, גישה מלאה לשירותים אותם  הועד המסדר מספק וגישה לפלטפורמות בידור שונות. המשמעות היא שבני אדם שרוצים להישאר בבית ולא לעשות שום פעולה פרודוקטיבית, יכולים לעשות את זה. מי שבוחר לשבת מול אמצעי הבידור, ואפילו לחיות במציאות בינארית מקבילה ולחוות תחושות אותן ניתן היה לחוות בעבר רק באמצעות שימוש בחומרים ממכרים כמו הירואין, יכול לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שיוצרה ב – נווה פריצקי. הקדמה הטכנולוגית יצרה אפשרות לחוות את התחושה הרצויה מבלי להכניס חומרים כימיים למערכת הדם, כך שניתן ליהנות מתחושת הסם מבלי לסבול מתסמיני התמכרות ותסמיני גמילה (מה שהביא להורדת אחוזי הפשיעה לאפס). הרעיון הכלכלי שהחליף את הכסף הוא – צבירת נקודות זכות המאפשרות קבלת 'אישור התרבות'.

פיתוח עוברים מחוץ לרחם

השליטה של הועד המסדר של – נווה פריצקי באחוזי הילודה הוא פועל יוצא של פיתוח טכנולוגי, שמקורו במכון ויצמן בישראל, בו ניתן לפתח עוברים מחוץ לרחם אנושי. הניסוי הישראלי נעצר בשלב בו איברי העובר התפתחו התפתחות ראשונית, אך – נווה פריצקי, שאינם רואים את עצמם מחויבים לאמנת הלסניקי, פיתחו את הטכנולוגיה הזו למצב בו ניתן לייצר הריון מלא מחוץ לרחם, עד לשלב ההתפתחות המלא. 

ביטול הכפיפות של מדענים לכסף

הבעיה הגדולה ביותר של עולם המדע מאז תחילת עידן הנאורות, על פי מנהיגי – נווה פריצקי, הייתה ונשארה הכפיפות של המדענים לאנשי הממון, או במילים אחרות, לכסף. ציטוט מתוך חזון המדע – והחוק של – נווה פריצקי, עליו חתומים מייסדי היישוב: 

"האנושות ניסתה מדי פעם לשנות את יחסי הכוחות הבלתי אפשריים בין ההון לבין השלטון, אבל לאו דווקא מתוך הסתכלות מדעית. ניסיונות כמו המהפכה הבולשביקית ועליית הפאשיזם שקרו באותה נקודת זמן היסטורית, היו הניסיונות השאפתניים ביותר לשנות את מערך הכוחות העולמי, בו המדע, וכל תחומי החיים האחרים היו כפופים לכסף. הניסיונות האלו נכשלו כישלון חרוץ, והן נכשלו מסיבות רבות. אחת הסיבות העיקריות לכישלון היא שהשיטות האלה לא הצליחו לפצח את האינטרס שמניע את בני האדם לפעול בצורה יעילה למען מטרה משותפת. הקומוניזם ניסה לעשות את זה בעזרת שוויון מוחלט – ניסוי שמועד לכישלון עוד לפני שהתחיל בהתחשב במבנה האישיות האגוצנטרי של בני האדם. 

הפאשיזם ניסה לעשות את זה על באמצעות זריעת נרטיבים המבוססים על שנאת האחר, אלא שגם בגישה הזו יש בעיות קשות מאחר ושנאת האחר מעוררת גם 'שנאה מהאחר', מה שמוביל לעימותים אלימים שלא עוזרים לקדם את אותה יעילות נחשפת, מה גם שהפאשיזם הוכיח שקשה מאוד לשמר את תחושת 'שנאת האחר' הזו לאורך זמן. בסופו של דבר אנשים חיים את החיים שלהם, והם לא באמת חושבים יותר מדי על אויבים שנמצאים מעבר לאיזו שהיא גדר. 

הניסיון שהחזיק יותר מכל ניסיון אחר הוא ניסיון אשר מבוסס על רעיון שנקרא – קפיטליזם. בסיס הרעיון הוא נכון, כלומר, הוגי השיטה הבינו שבני אדם מונעים מאינטרסים אגוצנטריים, ושאי אפשר לסמוך על הייצור האנושי שיפעל ביעילות, ולא משנה כמה שוויון יתנו לו או כמה שנאה תהיה לו כלפי יצורים אנושיים מסוגים אחרים. אנחנו יודעים מה קרה כשהרעיונות הללו נפגשו לעימות ישיר במלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם, מלחמה שפרצה ב – 1938 והסתיימה ב – 1945, 'מלחמת העולם השנייה'. במלחמה הזאת, גופי השלטון שדגלו ברעיון הפאשיסטי חברו יחד ונלחמו בגופי השלטון שדגלו ברעיון הקפיטליסטי, בעוד שגופי השלטון שדגלו ברעיון הקומוניסטי לא התערבו. הקרב היה עיקש, וגופי השלטון שקידמו את רעיון הפאשיזם כמעט ניצחו, אבל האינטרס האנושי שלהם – להתפשט כמה שרק אפשר, גבר על המטרה שלשמה הם יצאו למלחמה מלכתחילה והיא – להפוך את הרעיון הפאשיסטי לאידיאל השולט בעולם. במילים אחרות, התחרות שלהם הייתה מול הקפיטליזם ולא מול הקומוניזם, ואם מנהיגי הפאשיזם העולמי היו מתנהלים בצורה רציונלית, הם היו מפנים את כל המשאבים שלהם כדי לנצח במלחמה נגד הקפיטליזם ורק לאחר ביסוס השלטון הפאשיסטי על רוב שטחי העולם היו מתפנים להתמודדות עם שחקן המשנה בתחרות הזו, הקומוניזם. אבל ההיסטוריה מלמדת שהם לא עשו את זה, האגו שלהם גבר על השכל הישר והם ניסו לכבוש את מעוזי השלטון הקומוניסטי, מה שהכניס את גופי השלטון הקומוניסטי למלחמה וחרץ את גורלו של הרעיון הפשיסטי – ברוך השם.

שתי השחקניות שנשארו במשחק – הקפיטליזם והקומוניזם נכנסו למאבק ישיר ולא אלים, מאבק שנמשך חמישים שנה, עד שבסופו של דבר הרעיון הקומוניסטי קרס לתוך עצמו, כאמור, מאחר ומראש הרעיון הקומוניסטי לא התייחס לדרכים בהן ניתן להניע בני אדם להיות יעילים.

אחרי קריסת שני הרעיונות שאתגרו אותו, הקפיטליזם שלט בעולם והפך מרעיון, מאפשרות, לצורת החיים היחידה אותה בני האדם קיבלו, ושאליה הם שאפו. היו גופים שלטוניים שהתנגדו לרעיון הקפיטליסטי, היו רעיונות שהתבססו על פונדמנטליזם דתי שניסו אפילו להחזיר את האנושות לצורת החיים בה בני האדם חיו – 1000 שנים קודם לכן, אבל הנסיונות הללו היו בגדר קוריוז בלבד מבחינה היסטורית, לא משהו ששווה להתעכב עליו יותר מדי. 

הרעיון הקפיטליסטי היה פשוט מאוד ואטרקטיבי מאוד. החלפת סחורות ושירותים בין בני אדם התבצעה באמצעות מושג שנקרא – 'כסף' (בתחילת דרכו הכסף היה פיזי, כלומר, ניירות מודפסים ומטבעות מתכת ובהמשך הוא הפך לבינארי). בני אדם שרצו לקבל סחורה או שירותים מבני אדם אחרים, היו צריכים לספק איזו שהיא תועלת, שברוב המקרים נקראה בשם – 'עבודה', שתמורת אותה תועלת הם היו מקבלים 'כסף' (פיזי ומאוחר יותר בינארי), באותו כסף הם היו יכולים 'לממן' את הצרכים ואת הרצונות שלהם, כמו בית, כלי תחבורה, מזון, ביגוד, טיפול רפואי, השכלה וכולי. לא הייתה אפשרות אחרת לקבל סחורות או שירותים ללא 'כסף', כך שבני האדם נאלצו 'לעבוד', במקרים רבים במקומות בהם הם סבלו מאוד, מקומות שלא התאימו ליכולות, לכישורים, למטרות או לשאיפות שלהם, אלא במקומות שהתאימו למה שנקרא באותה תקופה – 'צרכי השוק' (תחומי ייצור או שירותים שנמצאו בתאוצה בעקבות ריבוי פיתוחים או בעקבות תגלית משמעותית, ושנזקקו לבני אדם בעלי כישורים מתאימים על מנת שניתן יהיה לייצר מספיק מוצרים או לספק מספיק שירותים, כך שהתחום כולו יוכל לתת מענה לצורך הגובר של בני האדם לקבל יותר מאותו תחום).

צורת החיים הקפיטליסטית שורדת יותר מכל צורת חיים מאז המהפכה החקלאית והצורך אותו היא מביאה איתה – הצורך לחלק את המשאבים בין בני האדם, שורד גם הוא יחד איתה. מרגע שהרעיון הקפיטליסטי השתלט על העולם, בני האדם התמסרו לו. את איכות המענה שהרעיון הקפיטליסטי מספק לבני האדם, ניתן לראות בבירור כאשר מסתכלים על היעדים אליהם נמלטו רוב בני האדם שחיו בגופי השלטון שהאמינו ברעיון הקומוניסטי מיד עם התפרקותו, ועל הפעולות שאותם בני אדם עשו בתקופת השלטון – פעולות כמו הברחת סחורות ומתן שירותים אותם ניתן היה לקבל בקלות באותה תקופה באזורים בהם גופי השלטון קידמו את הרעיון הקפיטליסטי.

אנחנו לעומת זאת, בחרנו למצוא מציאות חדשה, בחרנו לחבור יחד תחת כנפי מורשתו של מורנו ורבינו הרברט מרקוזה ולהפיק את האפשרי מהבלתי אפשרי. 

אנחנו חיים בתקופה בה בני האדם מודעים לחסרונות של הרעיון הקפיטליסטי, כלומר לסיכוי שהם יהפכו ללא רלוונטיים או שהתחום בו הם עוסקים יהפוך כולו ללא רלוונטי, אבל סוד ההצלחה של הקפיטליזם היה ועודנו בכך שלבני האדם אין שום סיכוי לחיות מחוץ לרעיון הקפיטליסטי גם אם הם רוצים ושהרוב המוחלט של בני האדם אינם חושבים על החסרונות של הרעיון ששולט בעולם (מלבד כמה ניסיונות עקרים של אנשים בודדים לחזור ולחיות בטבע).

אחד הצרכים אותו בני האדם מבקשים לקבל יותר ויותר הוא הצורך שלא להרגיש כאב, וזה מה שמוביל חלק מבעלי הממון בתקופתנו לייצר תרופות שהמטרה שכל המטרה שלהן היא לאלחש את הכאב ולא לרפא אותו. אנחנו כאן כדי לשנות את המצב, אנחנו כאן כדי לאפשר מציאות חיים אחרת, אנחנו כאן כדי להחזיק את הראש מעל למים." 

תרבות

התרבות ב – נווה פריצקי ידועה בנועזות ובחריפות שלה. סרטים וסדרות שמופקים ב – נווה פריצקי מופצים בעולם כולו, אבל רשתות הטלוויזיה והקולנוע המסורתיות אינן מאמצות אותן, כך שעיקר התכנים שיוצאים בהאזור נצרכים בעולם המערבי במחתרת. הצנזורה העולמית מדגישה את נושא פיתוח העוברים מחוץ לרחם כטענה המרכזית לצנזור התכנים שיוצרים מ – נווה פריצקי, על אף שישנם תכנים שיוצאים מ – נווה פריצקי שמבקרים בעצמם את המצב ושואלים שאלות קשות בנוגע להשפעה של דרך הילודה החדשה על האבולוציה האנושית. ארה"ב עומדת בראש המתנגדים לצריכת תכנים מ – נווה פריצקי, לצד רוסיה, ערב הסעודית ואיראן. בפגישת פסגה סודית בין מנהיגי המדינות במוסקווה ב – 2015, פגישה שפרטיה הודלפו לאמצעי התקשורת ב – נווה פריצקי, יצאה קריאת גינוי שקטה ונחרצת, קריאה שעברה בצינורות דיפלומטיים והגיעה לועד המסדר של – נווה פריצקי ושנענתה בשתיקה רועמת מצד האוטונומיה הצעירה. שלא לציטוט, חברי הועד המסדר של  – נווה פריצקי מספרים כי חופש הביטוי של תושביהם הוא דבר עליו הם מוכנים למסור את חייהם, ובלי שיהיה להם את החופש היצירתי להביע את עצמם אין לפרויקט השאפתני שלהם שום משמעות.

צבא

ל – נווה פריצקי אין צבא רשמי, אבל על פי דיווחים לא רשמיים ועל פי תצלומי לווין שדלפו והתפרסמו בויקיליקס, נצפו כוחות צבאיים קטנים ובעיקר ציוד צבאי בטכנולוגיות מתקדמות. על פי הערכות מומחים מהמערב מדובר בהסוואה בלבד, ונראה ש – נווה פריצקי מחזיקים בציוד טכנולוגי – צבאי רב יותר ומתקדם יותר מזה שנצפה בצילומי הלווין. השמועות על כוחה הצבאי של האוטונומיה הקטנה מושך מיליציות צבאיות וארגוני טרור מאפריקה ומהמזרח התיכון לשלוח לועד המסדר של – נווה פריצקי בקשות לרכישת ציוד, בקשות שנענו בזו אחר זו בתגובה הרשמית הבאה בעמוד הטוויטר הרשמי של – נווה פריצקי: 🤣🤣🤮

שדות תעופה

ב – נווה פריצקי אין שדה תעופה, וכדי להגיע לאי יש לנחות בשדה התעופה הבנלאומי בעיר רסיפה ולהמשיך במעבורת אל האי (הפלגה של 13 שעות). כדי להיכנס לשטח האוטונומיה יש לקבל ויזת תיירות, ויש לעשות את זה לפחות שבועיים בטרם ההגעה ל – נווה פריצקי. הועד המסדר אינו מאפשר כניסה של מי שאינו הסדיר את אשרת הכניסה שלו לאוטונומיה (מחשש שמדובר בביולוגיים בכלל ובחוקרים בוטניים בפרט המגיעים במסווה של תיירים למטרות ריגול). ארה"ב וישראל מנסות לקדם הסכם מעבר חופשי בין – נווה פריצקי לבין המדינות, אך הועד המסדר של – נווה פריצקי מסרב לחתום על ההסכם עד שיוכנס בו סעיף ברור בו המדינות מתחייבות למנוע כניסת ביולוגיים ואנשי בוטניקה ל – נווה פריצקי. נכון להיום הצדדים לא הגיעו להסכם.

מנהגים

אנשי – נווה פריצקי ממשיכים את דרכם של ממלכת הקוזרי, אותם הם רואים כאבות המייסדים של – נווה פריצקי. הם חיים על פי לוח השנה העברי, מציינים את מועדי ישראל וחוגגים את חגיו, כשהרעיון של פסח ובעיקר של יציאה מעבדות לחירות הפך לנרטיב המוביל של התרבות ה – נווה פריצקי. הניסיונות של זרמים שונים ביהדות העולמית לקשר את עצמם לאנשי – נווה פריצקי ולהצלחתם מקבלים פעם אחר פעם כתף קרה מצד הועד המסדר, שמסרב בכל תוקף לראות את עצמו כחלק מזרם דתי כלשהו. 

אנשי המקום מקיימים את מצוות התורה, אך לא את המנהגים, כך שרוב האוכלוסיה שומרת שבת אבל הגברים אינם הולכים עם כיפה על ראשם למשל. 'ספר הכוזרי' של רבי יהודה הלוי, בו מתנהלת שיחה בין מלך כוזר לבין ה – 'חבר' היהודי שמסביר לו על דת ישראל ועל הכלליות שלה, כלליות שמכילה בתוכה את כל יתר הדתות – הוא אבן דרך בחייו של כל צעיר ושל כל צעירה ב – נווה פריצקי. כבר בכיתות יסודי בבתי הספר הילדים לומדים את ספר הכוזרי, לצד תורת היחסות של אלברט איינשטיין, את הספר אורות הקודש של הרב קוק לצד מחזותיו של חנוך לוין, את 'מורה הנבוכים' של הרמב"ם לצד 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל, ועוד.

לאחר פגישה עם נציגי הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות של יהדות ארה"ב בתחילת שנות ה – 90, הועד המסדר של – נווה פריצקי יצא בהצהרה פומבית כי הוא אינו מגדיר את ההתיישבות כהתיישבות דתית, אלא כהתיישבות אנושית כללית שומרת מצוות. ההודעה יצרה שבר בין הקהילות לבין הועד המסדר, קרע שלא התעכה עד היום.

פוליטיקה

צורת המשטר

הועד המסדר של – נווה פריצקי מגדיר את עצמו כמועצת חכמים נבחרת שמקבלת החלטות מנהלתיות בשם כל אוכלוסיית המקום. השלטון אינו מתערב בחיי הפרט והוא מניח לכל אחד ואחת מתושבי – נווה פריצקי לבחור את דרך החיים שלהם. נווה פריצקי דואגת לכל הצרכים של תושבי המקום, כך שהפרודקטיביות של תושבי המקום איננה נסמכת על הציפייה לקבל משהו חומרי בתמורה, אלא על הציפייה לקבל מספיק נקודות זכות שיאפשרו להם להתרבות. ארגוני נשים ברחבי העולם יצאו נגד מה שנקרא – 'שלילת האפשרות של נשים ללדת', אבל הועד המסדר יצא בהצהרה חד משמעית שכל מי שמעדיפה ללדת בעצמה באופן טבעי יכולה לעשות את זה, ועדיין ליהנות מכל מה ש – נווה פריצקי מציעים לה, מבלי שצטרך לצאת לעבוד אם זה מה שהיא רוצה. נכון לשנת – 2022 לא ידוע עדיין על מקרה של לידה טבעית ב – נווה פריצקי.

בחירת הוועד המסדר

חברי הועד המסדר של – נווה פריצקי מתמנים לתפקיד על פי תורנות מסודרת וקבועה מראש, כשבכל זמן נתון מהכנים – 70 חברי ועד. מי שבוחר לוותר על הזכות לכהן בתפקיד חבר בועד המסדר של – נווה פריצקי יכול לעשות זאת, אך ויתור כזה שולל ממנו את אפשרות לכהן בתפקיד גם בשלוש השנים הבאות. נשים זכאיות לכהן בתפקיד לצד גברים, מה גם שיש להן אפשרות לכהן כדיינות בבתי הדין של – נווה פריצקי, בתי דין שמתהלים על פי תורת ישראל.

הקשר בין – נווה פריצקי לבין מדינה ישראל

בשנים הראשונות להיווסדה של – נווה פריצקי נעשו ניסיונות ישראליים לספח את האזור למדינת ישראל ולהקים בו בסיסים צבאיים ונקודות מסחר בינלאומיות במרכז האוקינוס האטלנטי. הניסיונות הללו עוררו את התנגדותן של מדינות ערב, אך גם את התנגדותן של מדינות המערב ושל – נווה פריצקי עצמה. על אף הזהות היהודית של האזור, הועד המסדר של – נווה פריצקי לא רואה את עצמו קשור בקשר ישיר למדינת ישראל, והחזון המוצהר של – נווה פריצקי הוא אינו חזון ציוני. יוחאי בר גברא, הראשון שכיהן כנשיא הועד המסדר של – נווה פריצקי עמד על היחסים בין – נווה פריצקי לבין מדינת ישראל ואמר כך: 

"גַּם זֶה אֵינֶנּוּ חָדָשׁ, כִּי הַחֲכָמִים הִרְבּוּ בָזֶה מְאֹד עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מִמֶּנּוּ מְאוּמָה שֶׁלֹּא תִּמְצָאֶנּוּ לַחֲכָמִים כַּאֲשֶׁר תְּבַקְּשֶׁנּוּ."

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

דוגמא לתחקיר דמות

התבקשתי לכתוב תסריט עבור המוזיאון הימי בחיפה שעוסק בהתפתחות הנמלים בישראל. אחרי דין ודברים על מזמיני העבודה הוחלט כי שלד התסריט יבנה סביב גיבורה שתעבור ממקום למקום ותלמד משהו על עצמה דרך התפתחות הנמלים בישראל. בעצתי הסכימו מזמיני העבודה לאפיין את הגיבורה הבאה: חני (58), מדענית שגילתה את הדרך לנוע בזמן. היא עושה זאת תוך שהיא שואלת את השאלות הנכונות. בכל פעם שהיא שואלת שאלה 'נכונה' היא נעה בזמן אל עבר היעד הבא במסע אותו אני התוויתי לה מראש. היא לא יכולה להגיע לשום מקום אחר חוץ מלנמלי ישראל. בתור אלוהי הגיבורה ניסיתי לכפות עליה את סיפור המסע, אלא שהיא הערימה קשיים. חזרתי אל שולחן העבודה והחלטתי לבצע איתה תחקיר דמות.

מלך ישראל
סדרות מומלצות בנטפליקס

מלך ישראל: דוקו ריאליטי שחותר תחת הדמוקרטיה הישראלית

מוקדש לסוכן הביון האמירקאי שניטר את הטקסט שלפניך בעקבות שימוש במילים שמזכירות את המתקפה האיראנית ואת האפשרות למלחמה בין ישראל לבין איראן. דע לך שהאלגוריתם נשא את מילותי אליך ופקח את עיניך על מנת שתראה את הדברים הבאים כהוויתם.

התורה כולה סיפורו של משה
סדרות מומלצות בנטפליקס

התורה כולה: סיפורו של משה – על קורבן האדם

הסדרה מכניסה אותך לעולם התורה באופן ויזואלי, ויש בה דברים מעניינים מאוד אבל גם כמה דברים מהותיים שהסדרה מפספסת ושאני רוצה להשלים עבורך. לא אספיק להשלים את כולם במקום אחד ואני לא רוצה להקדיש את חיי בכתיבת כל הדברים שחסרים, כי כמה שלא אכתוב תמיד אוכל למצוא עוד, אבל את הדבר המהותי ביותר אותו הסדרה פספסה חשוב לי למסור לך, וזה – קורבן האדם.

התורה כולה פרק 2
סדרות מומלצות בנטפליקס

התורה כולה פרק 2: ביקורת עצמית בתוך החושך הגדול

את פוסט הזה אני יושב לכתוב במדרגות שבין רחוב הנטקה לרחוב האורן בחיפה, בשעה רבע לתשע במוצאי שבת, כשמאות מפגינים עושים את דרכם חזרה ממרכז חורב הביתה. לא הייתי איתם בהפגנה, אני גר קרוב ופשוט רציתי למצוא מקום שקט לכתוב בו את ההמלצה. בבית לא שקט כרגע, והמולת הקרע בעם ישראל מהווה, באופן פרדוקסלי ואולי גם פלאי, מקום שקט ומכיל יותר מאשר הבית.

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.