שני סרטים בסרט אחד
אני אתחיל בזה שהשעה הראשונה של הסרט הייתה מרתקת. נכנסתי לעולם השלישי של רחובות מארסיי, פגשתי בלשים וכנופיות ואת היחסים המורכבים, שלא לומר חוסר האונים של השוטרים הצרפתיים, שאינם יכולים למלא את העבודה שלהם כי אסור להם להיכנס לשיכונים המסוכנים של העיר.
יש סיפור מעניין, יש חברות בין שלושה שוטרים, יש שוטר שעומד להפוך לאבא, שוטר מבוגר שאין לו כלום בחיים חוץ מהמשטרה ושוטר שמרשה לעצמו לעשן ג’וינטים כי למה לא בעצם?
הבעיה מתחילה כשהסרט נגמר באמצע הסרט ואז מתחיל סרט חדש.
החלק השני לא מצליח להמריא
אני לא חושב שהנתון הזה צריך לגרום לך שלא לראות את הסרט. גם בחלק הזה, בו העלילה הראשית כביכול נגרמת ומתחילה פתאום עלילה חדשה וקצת תלושה מהסרט עצמו, יש הרבה רגעים קולנועיים יפים, יש עניין והחיבור לדמויות הראשיות בסרט עדיין קיים. אבל לא כמו מקודם.
יכלה להיות אחלה של סדרה
המהירות בה החלק השני של הסרט מגיע למיצוי, במיוחד אחרי שהחלק הראשון הוא כל כך מפורט וכל כך מכניס אותך לתוך העולם התחתון של מרסיי, פוגעת בחווית הצפייה בו.
זה מעניין לצפות ביחסים המורכבים בין בלש לבין מישהי שהיא גם המקור המודיעיני שלו, אבל גם כנראה הרבה יותר מזה, זה תמיד מעניין לראות איך שוטר מבוגר שמאוהב בעבודה שלו רואה את מפעל החיים שלו מתרסק לו מול הפנים, בזמן שהממונים שלו לא נותנים לו לפרוק כל עול ולהשתולל על העבריינים שהורסים לו את הרחובות, גם הסיפור השלישי והקצת נדוש, על שוטר שהופך לאבא, מעניין בסך הכל.
הבעיה היא שפתאום, באמצע הסרט, העלילות האלה נגרמות ואז מתחילה עלילה חדשה ולא מפותחת, בה השוטרים מנסים לחלץ את עצמם מצרה אליה הם נקלעו עוד בתחילת הסרט.
במילים של תסריטאי, האירוע המחולל שמניע את העלילה מגיע מאוחר מדי, מה שגורם לאירוע להשפיע על העלילה עצמה מאוחר מדי, מה שגורם לסרט להיגמר עוד לפני שהוא התחיל.
זה קורה לפעמים עם סרטים שמבוססים על סיפורים אמיתיים, אבל היה אפשר למנוע את זה בקלות, אילו רק נטפליקס היו מזהים את הפוטנציאל בזמן ומכוונים את היוצרים ליצור מהסיפור הזה סדרה ולא שני סרטים, שמנסים לדחוס שתי עונות של סדרה אחת לתוך 90 דקות.
אם אהבת את ההמלצה ואם יש לך חיבה לרומנים פסיכולוגיים עמוקים, לחיצה על התמונה הבאה תעשה לך את היום >>
