למי זה מתאים: לילדים מגיל שנתיים עד מאה.
באיזה מצב צבירה לצפות: כשבא לכם לצחוק ביחד עם הילדים.
ממה להיזהר: מלהמשיך ולצפות בזה גם כשהילדים הולכים לישון – מודה שזה מפתה.
ציון כולל: 5 מתוך 5.
מילה על העלילה
שון הוא הכבש הכי מגניב שתפגשו בחיים שלכם. הוא חי בחווה בסקוטלנד, יחד עם חבריו הכבשים, וכשבעל החווה לא רואה – שון וחבריו הופכים מכבשים רגילים עם מבטים ריקים שמלחחים דשא, ליצורים תבוניים ואוהבים, עם רצונות, מטרות, משחקים, מסיבות, אהבות, וגם עם לא מעט אתגרים ומכשולים (כמו רשת פיצה מצליחה שהם פותחים בטעות, ולא יודעים מה לעשות כדי לעמוד בקצב). בקיצור, תחשבו על מיסטר בין, רק מצויר והרבה יותר מגניב.
למה שון הכבשון זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לתת לילדים שלכם לראות?
בדרך כלל אני לא כותב על תכנים לילדים, וזה לא כי אני לא צופה בתכנים כאלה (אני אבא לשני ילדים קטנים – בואו.. סמכו עליי), אבל רוב הדברים שהם צופים בהם עושים לי כאב ראש. אני תסריטאי, ואני מנסה לעקוב אחרי דברים כמו אירוע מחולל, איפיון דמויות, התפתחות עלילית, ארק עונתי, מבנה של פרקים.. כל הדברים המסובכים האלה שאמורים בסופו של דבר לייצר תוכן שאפשר לצפות בו.
אבל בעולם הילדים זה נראה כאילו שהתסריטאים פשוט זנחו את כל חוקי הדרמה של אריסטו ושל רוברט מקי – ובמקום לייצר סדרות איכותיות הם פשוט מייצרים הרבה מאוד רעש, מופע אור קולי ששואב את הילדים אל תוך במסך בצורה אגרסיבית וזולה. אז שון הכבשון לא עושים את זה ככה, ממש לא. הם יתפסו את הילדים שלכם, בדיוק כמו שמיסטר בין וכמו שמונטי פייתון תפסו אתכם – בדרך בריטית, מנומסת ומשעשעת.
ממה להיזהר?
אל תתכננו לשים את שון הכבשון ברקע, לשבת עם הילדים שלכם כמה דקות ואז לקום ולעשות דברים בבית, זה לא יקרה. once ישבתם, הלך עליכם, אתם לא תוכלו לקום. כשאני צופה בסרטים לילדים בקולנוע, אני מבין את התחכום של התסריטאים שמצליחים להעביר פאנץ' אחד לילד ופאנץ' אחר להורה באותה בדיחה. הגאונות של שון הכבשון היא שיוצרי הסדרה מצליחים להעביר את אותו פאנץ' להורה וגם לילד, בלי ששום דבר יעבור מעל לראש של אף אחד, ושהבדיחה תמיד מצליחה להצחק את שניהם.
