הקדמה
אדם, חוה והנחש יוצאים בבושת פנים, תוך חילופי האשמות משולשים, מגן עדן. ביציאה הם רואים את הכרובים הגדולים ואת חרב הפיפיות המתהפכת נעמדים במקומם לשמור על הגן – מפניהם. זה יהיה תסריט לסרט מסע לילדים ולכל המשפחה על חברות אמיתית, סליחה וקבלה.
אדם, חוה והנחש גורשו מגן עדן לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת
הם מוצאים את עצמם משוטטים במדבר, כשלבם מלא רגשות אשם, פחד ובדידות, בעודם מתמודדים עם קנאה, גאווה וחוסר אמון. האם יוכלו למצוא מחדש את הדרך לחברות אמיתית ואהבה? האם יצליחו לסלוח זה לזה ולעצמם ולשוב הביתה?
זו תהיה הרפתקה מרגשת ומלמדת, מסע אל תוך ערכי הסובלנות, הקבלה והתקווה, דרך הלב והנשמה.
רקע
מונטאז' פלאשבקים – אלוהים בורא את האדם ומספר לו את עובדות החיים, וביניהם הוא מספר לאדם שיש מוות ושאסור לו לטעום ממנו. האדם היה פטור מעובדת החיים הזאת, ותפקידו היה לשמור על הגן כך שכל המערכות שבו יקבלו את מה שהם צריכים לקבל וימלאו את תפקידם. האדם לא אמור היה לפתור דברים בעצמו, אלא לאסוף נתונים ולדווח לאלוהים על בעיות, במידה ומתגלות כאלה.
קונפליקטים
הבעיות הקשות ביותר שאיתן יהיה עליו להתמודד הן בעיות מוטיבציה ומאבקי שליטה. אלא שהטעות המהותית של האדם היא המחשבה שהתפקיד שאלוהים נתן לו פוטר אותו גם ממאבקי השליטה הללו. כל זה משתנה כשהוא פוגש את הנחש שמשכנע את האדם שזה לא צודק שיש דברים שהוא לא יודע. אם תפקידו של האדם הוא לשמור ולדווח, אז שיזעק לאלוהים את זעקת חיות השדה, בשמן הנחש טוען שהוא מדבר. זעק את זעקת החיים! קורא הנחש לאדם, ואל תתחבא מאחורי גאוותנותך הטבעית.
ההתנגשות
איך זה שכולם מתים ורק אני חי? שאל את עצמו האדם. איך זה שאני טוב יותר מהם? חייבת להיות בהם בעיה, חייבת להיות יחסיות. אני טוב רק כי הם רעים, ואני יודע את זה כי אלוהים אמר לי את זה, אבל הוא אמר לי לא לבדוק את הטענה הזאת על בשרי… מה לעשות?!
נו, אז תבדוק, אמר הנחש. אל תדאג בנוגע למה שאלוהים אמר, אם תדע מהטוב בך ומה רע בנו אתה תהיה אלוהים, זה מה שמבדיל בין אלוהים לבינך.
הדרך החדשה
עכשיו נמצאים אדם, חוה ונחש מחוץ לשערי גן עדן, מנודים ומקוללים. במהלך הסרט החבורה תנסה לשוב פנימה בדרכים שונות ומשונות עליהן הם אינם מסכימים. כדי למנוע את הריבים המתמשכים ביניהם, אדם ונחש מחליטים להתפצל, אבל חוה לא שלמה עם ההחלטה הזאת. היא יודעת שהדרך היחידה לחזור בחזרה לגן עדן היא באותה דרך בה הם עזבו – יחד.
מסגרת זמן של יום אחד
התסריט מתרחש כולו ביום אחד, יום שבו כל אחד מהחבורה ימצא את עצמו בהתמודדות ישירה עם אירועים שמאתגרים את הדחפים הפנימיים שגרמו לכל אחד מהם לפעול בדרכים שהביאו אותם לבחור בפעולות שגרמו לגירושם מגן עדן.
התהליך שעובר אדם
אדם יתעמת עם החשש מפני המוות וילמד לקבל אותו כחלק מהחיים, במקום להתייחס אליו כאל קצה סופי ומוחלט.
התהליך שעוברת חוה
חוה תתעמת עם תחושת האכזבה על כך שאלוהים דיבר עם אדם ולא איתה, ותלמד שחיים משותפים עם אדם קרוב מתעלים על תחושת אי-הצדק שמציקה לה מבפנים.
התהליך שעובר הנחש
הנחש יתעמת עם תחושת הקנאה על כך שהוא נברא כחיית שדה עירומה ללא תפקיד מוגדר בזמן שהאדם התמים שאמור היה לשמור עליו לא הבין את ההשלכות של מעשיו. הנחש ילמד להעריך את כוחה של התמימות ואת חשיבות הקנאה כחצי השני, המשלים, של אותה תמימות ממנה הוא סולד.
שיא הסיפור
בערב החבורה מתאחדת בשנית, כשהיא מצוידת בשיעורים שכל אחד ואחת מהם למדו במהלך היום. המערכה האחרונה של היום היא מערכה משותפת שבה שלושת כוחות הבריאה מפסיקים להילחם זה בזה על השאלה 'מי צודק', ומתגאים במי שהם – בלי לחפש אשמים ביחס לכל מי ומה שהם לא. עם המסר הזה הם עומדים יחד מול שערי גן עדן ונושאים באוזני השומרים נאום משותף, משלימים זה את זה, מקבלים זה את זה, אוהבים זה את זה.
רפרנס מהמקורות (לא חייבים אם לא רוצים)
פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃
הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
(משלי יא, ל – לא)
אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שעובר דרכי מתאר את התפיסה של 'אני' כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים עם מערכות נוספות. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם דרך חיפוש משמעות בחייהם.