אחרי שנכוויתי לא מעט פעמים, למדתי שהדרך הטובה ביותר (דרך שבה השתמש אנטון צ'כוב על פי ספרו של מוטי לרנר – 'לשיטתו של צ'כוב') לכתוב מחזה או תסריט היא "לדחוס" את הדמויות לתוך הסיטואציה על ידי כתיבה חופשית של מצבה הנפשי של הדמות – טרם כניסתה אל דפי הגוגל דוקס/ וורד.
על מנת לדחוס את הדמויות אל תוך הסיטואציה עלינו להכיר את היחסים בין הדמויות, וכדי לעשות זאת עלינו לכתוב דיאלוגים מקדימים לאירוע המחולל ואפילו לאקספוזיציה.
הנה דוגמא לדיאלוג תחקיר דמויות, לקראת מחזה פוליטי אותו אני שוקל לכתוב. הדיאלוג הוא בין חברי קבינט השלטון המרכזי סביב נושא חוק הרבנים:
פרוטוקול מתוך דיון קבינט השלטון המרכזי בנושא חוק הרבנים
נתניהו: מכובדיי, ישראל נמצאת במשבר כמותו לא חווינו מעולם. עלינו להניח בצד את כל המחלוקות ולהתאחד סביב מטרה אחת, אחרת נמצא את עצמנו בחוץ.
דרעי: תגדיר ׳בחוץ׳.
נתניהו: בני תורה לא יוכלו ללמוד תורה, עם ישראל יאבד את זכותו על הארץ הזו ואנחנו נמצא את עצמנו בים.
גפני: אל תחלק עצות לקדוש ברוך הוא, שלא יקום על צד שמאל חס ושלום ויקשיב לך.
דרעי: רבותיי, הגיע הזמן שנצא אל האור.
נתניהו: האור ישרוף אותנו, אריה.
גפני: בינתיים אנחנו יושבים בצל ונשרפים בידי מושב הלצים.
דרעי: יש גבול עד כמה אנחנו יכולים להתכופף בשבילך, בנימין.
נתניהו: זו לא העת.
גפני: אתם אנשים לא זהירים, שניכם, ועל חוסר הזהירות שלכם ריבונו של עולם מנסה אתכם. זו שעת הכושר, זה הוא רגע התורה. דברו אל העם, למען השם!
נתניהו: העם עוד לא בשל.
גפני: אז בוא נחכה לעמלקים שיבשלו אותו טוב – טוב, כמו שהם יודעים.
דרעי: אנחנו מאבדים אחיזה.
נתניהו: העם לא יקנה מסרים מורכבים, זה לא עובד, לא בשלב הזה. אנחנו צריכים לעבוד יחד על מנת למצוא מסר פשוט שמשדר ניצחון משותף. אנחנו נותנים לכם ללמוד תורה והתורה נותנת לנו לנצח את אויבנו. זה הכל.
גפני: זה לא מסר, אתה באמת מאמין בזה.
נתניהו: אני מאמין בזה לא פחות משאני מאמין בכוחו ועוצמתו של עם ישראל.
גפני: כוחו ועוצם ידו, שמענו.
נתניהו: לא לזה התכוונתי.
דרעי: הנח לזה, משה.
גפני: אריה, התיבה מחכה לך! תעלה, תציל את עצמך, אתה לא יכול להציל את כל העולם.
דרעי: לא את כל העולם, רק את האחים שלי אני מבקש להציל.
נתניהו: אנחנו נרתום את העם לעולם התורה, בשלבים.
גפני: הייתם פזיזים, אדוני. פזיזים מאוד! השאיפות המדיניות, הדמיוניות שלכם, מושתתות על נס פה ונס שם, אבל שעת הכושר לא הגיעה. עם ישראל חזר לאדמה רעה ומקוללת וחיפש בה מקלט מפני יום הדין שמתחולל כבר למעלה ממאה שנה בכל מקום בעולם. חוסר אחריות, ואנחנו הלכנו אחריהם כעיוורים! עלינו להכות על חטא ולשוב אל מסורת הנדודים. עלינו לבטוח בקדוש ברוך הוא שיאסוף אותנו מקצה הארץ וישיב אותנו אל ארצו, ארצו ולא ארצנו, כאשר הוא יחליט לשלוח את המלך המשיח. ואתה, אדוני היקר, אינך מלך ואינך משיח, ולצערי הרב אתה גם לא הפרוטקטור אוף יזראל.
דרעי: לא מתקנים חטא בפשע, משה. אם נלך מכאן ירדפו אותנו ויכו אותנו שוק על ירך. הגויים ישפכו עלינו את זעמם בכל מקום אליו נגיע. אתה מבקש להכריז מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא ולהקריב את בניך ובנותיך בלי שנתבקשת. חס ושלום, משה. חס ושלום!
נתניהו: החוק יצטרך לחכות.
גפני: אתם רוצים שנעבוד כדי שנוכל לשלם מיסים, אנחנו אומרים – בסדר – למען השם, נעבוד. ברוך השם יש מספיק מה לעשות ואין מי שיעשה, אז אנחנו אומרים – בואו תחזירו את הרבנים האזוריים, בואו נכניס עוד בחורים למעגל העבודה. אנשים מחפשים רבנים באינטרנט, מוכנים לשלם הון תועפות בשביל עצות פשוטות שכל רב מתחיל יכול לפתור. זה משחית אתכם, זה משחית אותנו, ובסוף אין לאנשים האלה מקומות עבודה והמדינה לא מקבלת מיסים.
נתניהו: התקשורת רוצה אתכם בשוחות, לא בשכונות.
דרעי: אנשים רוצים להתקרב לתורה. תלך לטירת כרמל, לקריית גת, לעפולה. איפה שיש שיעורים, אנשים באים. אתה מדבר איתנו על שירות קרבי? אנחנו מדברים אתך על מיליוני מצביעי ליכוד שלא מעניין אותם שום דבר חוץ מהנאות הגוף. אנשים שמחפשים כל היום איך להתארגן על שאחטה ואיך לבגוד באישה. על מה אתה מדבר? בלי תורה אין להם לאן ללכת!
גפני: תפקחו את העיניים.
נתניהו: העיניים שלי פקוחות, גם שלהם, אלא שהקצאת תקציבים עבור תקנים רבניים בשעת מלחמה תפיל את הממשלה. מה שאתם תקבלו אם נעביר את החוק הזה זו ממשלת שנאת חרדים בראשות יאיר לפיד ואיווט ליברמן, עם החבובות שלהם (גנץ ואייזנקוט), ועם אשליית הנאורות שקורסת אל תוך עצמה באירופה. הם יעשו רפורמות חינוך בפריפריה ויחשבו שלמורים שמגיעים מחיפה לטירת כרמל באמת אכפת מהילדים. הם יעבירו תקציבים לבתי ספר על סמך אחוזי הצלחה בבגרות, ויעלימו עין כשבית הספר יעיף חצי שכבה בסוף כיתה ט׳ כדי להעלות את אחוזי ההצלחה ולקבל יותר תקציבים. אחרי שהם יחזירו עטרה בזויה ליושנה וישתלטו בכוח הנאורות הגוססת על מעוזי הפריפריה המסורתית – חילונית, הם יגיעו גם לבית שמש ולמאה שערים.
גפני: ואנחנו אומרים לך שאנחנו יודעים את כל זה, ושאפשר למנוע את האסון בעזרת חוק הרבנים. להכניס תורה לשכונות, לתת לשקופים הזרוקים אופק ותקווה.
דרעי: תן לנו צ׳אנס אדוני ראש הממשלה. מה כבר יש לך להפסיד?
נתניהו: את המדינה.
גפני: את המדינה כבר הפסדת, עכשיו בוא נציל את העם.
לחצו על התמונה לקניית הספר שלי באתר e-vrit>>
