אם אהבת את הקונפליקטים האנושיים שבסדרות כמו מראה שחורה, ו – Love, Death & Robots, ואם יש לך סבלנות לקבל את העומק האנושי (רק בלי כל הגאדג'טים והאפקטים), Easy של נטפליקס זה הבינג' הבא שלך.
למה זה שווה בארבע מילים: מלא סקס ועדיין עמוק.
לאיזה מצב צבירה זה מתאים: לראות ביחד ולהיות עם האצבע על השלט להפסקות ויכוחים.
ממה להיזהר: יש שני פרקים ששוברים את הקונספט בצורה לא קוּלית בכלל.
ציון – 4.5 כוכבים (מתוך 5)
אל תחכו שנטפליקס יעלו אליכם את הסדרה ממרתפי – 2017
הטרגדיה שבאלגוריתם של נטפליקס היא שבאופן בסיסי הוא מתייחס אל הצופים כאל אנשי מערות. Give me more of the same, only different, זה מה שחשבון הנטפליקס מבין ממך בכל לחיצה.
שלא תהיינה אי הבנות, באופן כללי אני בעד. סיפור מסוג מסוים או מז'אנר מסוים, עובד עבור אנשים מסוימים יותר משהוא עובד עבור אנשים אחרים. זה נכון עוד מאז שבני האדם ישבו וסיפרו סיפורים סביב מדורות וניסו לעבור עוד יום בלי שחיה גדולה תאכל אותם, ולהצליח לשמור איך שהוא על שפיות.
מספרי הסיפורים ניסו משהו אחד, ראו אם זה עובד ועד כמה זה עובד, והתאימו את עצמם לקהל. הבעיה עם סדרת המופת Easy, היא שאלגוריתם ה – Caveman של נטפליקס לא בדיוק יודע איך לאכול אותה, וחבל, כי הסדרה הזו מפרקת את האופי ואת צורת ההתנהגות האנושית עד לרמת אנשי מערות. אז לפני שאנחנו צוללים לתוך כל אחת מהסיבות שהופכות את Easy ליצירת מופת שאסור לפספס, המלצה חמה, לא לחכות לאלגוריתם אנשי המערות של נטפליקס, ופשוט לחפש 'easy'.
לא חייבים לשכב עם חזיר כדי להבין משהו על עצמנו
למה ובשביל מה אנשים מבטלים את עצמם?
הסיבה הראשונה שגרמה לי להמליץ על Easy היא הרעיון המרכזי העומד בבסיס היצירה, רעיון שאומר – מה אם הדברים הרגילים שאנחנו עושים בשביל עצמנו, דברים יומיומיים שעושים אותנו מאושרים, גורמים לאנשים הכי קרובים לנו להיות אומללים? אם אני אנסה לזקק את הרעיון המרכזי הזה, אז אני יכול להגיד שהשאלה המרכזית שהיא מעלה היא – מה הדבר הזה בחיים הרגילים, שגורם לאנשים לבטל את עצמם?
לא חייבים לזרוק את כל הכלים ללוח רק כי הם שם
הסדרה עוקבת אחר מספר דמויות מרכזיות שחיות בשיקגו, כשכל פרק מתמקד בקו העלילה של דמות מרכזית אחת. בין חלק מהדמויות המרכזיות יש קשר רופף, ומדי מפעם אנחנו פוגשים דמות מקו עלילה אחד בפרק העוקב אחר קו עלילה של דמות מרכזית מקו עלילה אחר, אבל זה כמעט ולא קורה – וזה נהדר.
הצורך של יוצרי סדרות ליצור דרמות גדולות בכל מחיר, עלול היה לגרום ליוצרי Easy ליפול למלכודת המסוכנת שהייתה שם לכל אורך הסדרה, לערבב את הדמויות המרכזיות שלהן אלה בחיי אלה, וליצור מישמש חסר תכלית ובלתי ניתן לעיכול.
לא חייבים לשכב עם חזיר, כבר אמרנו?
הגדוּלה של הסדרה הזו היא שהיא לא מאלצת אותי לראות את הדמויות המרכזיות מקווי העלילה השונים, שלרובן אני מצליח לפתח אמפתיה במהלך הסדרה, נאבקות זו בזו. לא חייבים להעמיד דמות ראשית במצב בו היא צריכה לשכב עם חזיר כדי להציל את הנסיכה, רק כדי ללמוד משהו על החֵברה, ולא חייבים להשתמש בגימיק המתבקש של עימות בין הדמויות הראשיות מקווי העלילה המקבילים של סדרה, רק כדי שנלמד דרכם משהו על עצמנו.
אם אהבת את ההמלצה ואם יש לך חיבה לרומנים פסיכולוגיים עמוקים, לחיצה על התמונה הבאה תעשה לך את היום >>
