היה עליו לאכול אותו ולהשאיר חתיכה ממנו לאלוהים. אלו הם דיני הקורבנות כולם, להיאכל על ידי אדם ולהישרף באש המאכלת. כך היו לפני האדם וכך יהיו אחריו.
המחשבה הראשונה שעברה לי בראש אחרי שכתבתי את הכותרת למאמר הזה היא – "תראה מה שאתה אומר! אלוהים ישמור…"
הפעם אני דן בשאלת הבריאה אל מול היצירה:
הסערה שהתחוללה בי לפני ה – 7/10
המחשבה הראשונה שעלתה בי בבוקר היא על רבי עקיבא אשר עונה למוות. מה בסך הכל רצה המהנהיג הרוחני השני של צבא ישראלי שהחליט למרוד במשעבדיו? לעשות טוב. אז איך יכול להיות שהוא סיים את חייו כשמסרקי ברזל מסרקים את עורו? האם זהו סופו של צדיק תמים?
תוכן אנושי הוא תוכן פרימיום, ומנועי החיפוש יודעים את זה. מחקר שפורסם בתחילת – 2024 מצביע על מגמה שלילית מאוד באיכות התכנים באינטרנט. בשורה התחתונה – יותר מדי תכנים ממוחזרים. האשם המרכזי (אך לא הבלעדי) כלים ליצירת תוכן ב – AI. הפתרון? כתיבת פרומטים בהתאמה אישית ליצירת תוכן חדש ואיכותי.
כותב תוכן הוא סופר צללים שמקבל הערכה ישירה על הדברים שהוא כותב, סוג כזה של הערכה שאנשים כותבים נרתעים ממנו כי יש איזה קול פנימי שגורם להם להאמין שלא באמת מגיע להם לקבל אותו – ולדבר הזה קוראים כסף.
ספר שלם מלא במילים שהידיים שלי כתבו? מי צריך את כל זה? העובדה שסיימתי מצטיין בסם שפיגל והעובדה שמחזות שכתבתי עלו על במות וזכו בפרסים לא הספיקו לי כדי להתגבר על התחושה הכבדה שעטפה אותי בכל פעם שחשבתי לפרסם. אז איך בכל זאת התגברתי עליה ופרסמתי את הרומן הפסיכולוגי הראשון שלי.
באחת הסצנות המעניינות של הסרט, בעיצומה של אסיפת הורים, אחד האבות האחרים מסרב להכיר בעצמו כאדם לבן וזועק בגאווה את תוצאות הבדיקה הגנטית שלו. "אני 3% סרילנקי!", הוא מוחה בתוקף. אז נכון, יוצרי הסרט בחרו להציג את בני דור ה – Y כאלו המתחכשים לעצמם ולזהותם, ובעצם כאלו שמובילים את הקו הפרוגרסיבי שמקריס את התרבות המערבית לתוך עצמה – אבל האמת היא שהאמירה של הסרט הזה היא הרבה מעבר למאבק בין דורי. זה מאבק בין חיים למוות.
הספר "יהודי הדממה" של אלי ויזל חושף את עולמם הפנימי של יהודי ברית המועצות לשעבר תחת השלטון הקומוניסטי. הספר, שיצא לאור ב-1965, מהווה עדות היסטורית מרתקת ואקטואלית על כמיהתם של יהודים אלה לציונות ולמדינה יהודית עצמאית כאידיאל שנתן לחייהם משמעות.
