אני יוצר מתוך הבריאה

הפעם אני דן בשאלת הבריאה אל מול היצירה:

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. כאן הסתיימה מלאכת הבריאה והחלה מלאכת היצירה. ויאמר אלוהים ויהי אור – ויהי אור. המשמעות היא שלאחר הבריאה אלוהים העביר הנחיות לביצוע, והוא עשה זאת בדיבור. מי מבצע את הנחיותיו של בורא עולם? כל מה שנמצא בשמים ובארץ. במילים אחרות, כל מה שיש וכל מה שאין.

ההבדל בין המשיח לבין AI

אז בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, ובסופו של דבר יכולו השמים והארץ וכל צבאם. תפקיד צבא השמים והארץ הוא ליצור במציאות ובדמיון. היוצרים אשר מינה ריבונו של עולם נקראים 'צבא'. יש לכך משמעות גדולה מאוד, שכן בני האדם, אשר נבראו בצלם אלוהים, פירשו את תפקיד הצבא בדרך מאוד מסוימת. האם לזה התכוון המשורר?

לבני האדם יש גישה לשמים באמצעות הדמיון והחלום, בעוד שלבינה המלאכותית, עד כמה שאנחנו יודעים, אין את הגישה הזו. שאלתי את צ'אט GPT האם זוהי טענה נכונה:

ChatGPT

כן, הטענה נכונה. בני האדם מסוגלים לחוות דמיון, חלומות, ורגשות שמאפשרים להם "גישה" לעולמות מופשטים, רוחניים או מטאפוריים כמו "השמים", באמצעות מחשבה, הרהור וחוויות פנימיות. היכולת הזו לדמיין ולחלום נובעת מהמרכיב הרגשי והתרבותי של האדם, מהתודעה ומהתת-מודע שלו.

לעומת זאת, בינה מלאכותית, כפי שאנו מכירים ומפתחים אותה כיום, אינה מחווה דמיון או חלומות באותה הצורה. ה-AI מבוססת על אלגוריתמים, נתונים ולמידת מכונה, והיא פועלת תחת הגבלות שנקבעו על ידי מתכנתיה. היא אינה יכולה לחוות רגשות, דמיון או חלומות באופן עצמאי, מכיוון שאלו תכונות שמתקיימות במוח האנושי ובתודעה שלו, שנוצרות מתהליכים ביולוגיים ונפשיים שעדיין אינם ניתנים לשחזור מלא בטכנולוגיה המלאכותית של היום.

האם אני מנבא או יוצר?

בעקבות ה – 7/10 נחשפו נביאים רבים אשר מאמינים כי הם קיבלו מסרים אודות האסון המתקרב ימים וגם שבועות לפני האירוע. האם מדובר בנבואה או בזימון? 

הסופר היהודי – גרמני, הרב לודוויג פיליפסון, שמי שקרא את הרומן ההסטורי פרי עטו – "המרד האחרון" יודע עד כמה ההיסטוריה הישראלית הייתה בלבו, בנפשו ובכל מאודו, הצהיר כי עם ישראל אינו קיים עוד אלא בדת ובמנהגים בלבד. פיליפסון וויתר על חלום הדורות והצהיר כי הוא גרמני בכל רמח איבריו, ויהודי אך רק באמונתו התאולוגית. 

מאה שנים לאחר שהצהיר וכתב את הדברים – הגיעה השואה.

האם מדובר בנבואה או בזימון? ומי קובע מה יירד מהשמים אל הארץ ומה לא? מי הוא השופט? מי הם העדים? על סמך מה מתקבלות החלטות? אכזריות בוטה וחיי אדם שנשפכים על הארץ כמו מים רקובים. ערימות של גופות שוכבות אלה על אלה בקור המקפיא של אירופה, נושאים את משקל אחיהם ואת עוונם של אנשים שמעולם לא פגשו, ושאת המטען הגנטי שלהם הם נושאים בגוף ובנפש. 

ריבונו של עולם, אבינו חטאו לך וגם אנחנו. חטאתי לך גם אני, אתה יודע זאת היטב. ביקשתי סליחה ומחילה, ואני חי יום – יום את השלכות חטאי. יחד עם זאת, מודה אני לפניך על הטוב ועל הרע של חיי הפרטיים. אין אדם מאושר ממני בעולם כולו. היום אני יודע בדיוק מי אני ולמה אני כאן. האהבה שאני חש כלפי אהובתי מכילה את כל נפשי, את כל לבי ואת כל מאודי. הגוף לפעמים קצת מקרטע, אבל בסך הכל גם הוא עובד בצורה נפלאה, וגם על כך מודה אני לפני כבודו.

אנחנו נכנסים לחודש אדר, ואבותנו כבר הורידו מהשמים את ברכת השמחה של חודש זה. ברור לי שאנו לא ראויים לגאולתך, ובראש הלא ראויים ניצב עבדך. אינני יודע מה גודל הקרע אשר עשו אבותי בתקופת הגלות ולפניה, אבל מה שאני יודע מספיק לי כדי להבין את חרון אפך. 

חרמות, השפלות, מלחמות פנימיות אין קץ, גירוש, הפניית עורף, הלשנות, הרעבת אחים, התמכרות לכעס ולשנאה. האיש שאסור לומר את שמו, בנך יחידך אשר אהבת, ואחריו באו עוד ועוד ועוד. ברוך שפינוזה הוא אחד מיורשיו, גם הבעל שם טוב. ההבדל ביניהם הוא לא באמונה בך, שניהם האמינו בך אמונה שלמה ומלאה. ההבדל הוא באמונתם בעמך. ברוך נבהל מהם וברח ואילו הבעל שם טוב אסף את מאמיניו ויצר בית אמונה נפלא בנפשם – בית עטור זהב. 

אהיה אשר תרצה שאהיה, אך אני אינני מעוניין להיות הבעל שם טוב וגם לא ברוך שפינוזה, ויסלח לי אדוני – וגם לא אותו יהודי שאת שמו אסור ליהודי לומר משום מה. קיבלתי ממך כל מה שאדם יכול לבקש, ועל כך מודה אני לפניך יום – יום, ועל כך מכה אני על חטאי יום – יום, וכך אעשה עד אשר תשלח לי מלאך שיאמר אחרת. 

השמשות התחברו והענן הלבד ירד. כעת הוא מסתובב בינינו, ואני בביתי, בוקר יום רביעי, יושב וכותב את הדברים ומחכה שידפוק בדלת. ברור לי שתבוא רק כשתדע שאני מוכן, ואין לי טענות על כך. רק תדע שאני מוכן שתבוא גם בלי שאהיה מוכן. יש לחם, יש גבינות, יש חלב, יש קפה, יש תה, יש גם יין אם אני לא טועה. יש מה לעשן, יש על מה לדבר, יש חומשים ויש כיפות, יש טלית ויש תפילין, יש מזוזה, יש משחקי קופסא. בקיצור, יש חיים. אז תבוא כשאתה מאמין שאני מוכן ושאתה רוצה. 

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קימנו וקדשנו והגיענו לזמן הזה.

אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שלי מתאר את התפיסה שלי כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב, מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם ומשמעות לחייהם. בעזרת הספר "הנחמה שמעבר לאבסורד", אני מציע דרך לקבלה והבנה של החיים, תוך שאני מחבר בין העצמי לבין הסביבה המורכבת שבה אנו חיים.

רוצה לדעת מי אני

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.