זמנכם עבר: קומדיה על תרבות פרוגרסיבית שקורסת לתוך עצמה

באחת הסצנות המעניינות של הסרט, בעיצומה של אסיפת הורים, אחד האבות האחרים מסרב להכיר בעצמו כאדם לבן וזועק בגאווה את תוצאות הבדיקה הגנטית שלו. "אני 3% סרילנקי!", הוא מוחה בתוקף. אז נכון, יוצרי הסרט בחרו להציג את בני דור ה – Y כאלו המתחכשים לעצמם ולזהותם, ובעצם כאלו שמובילים את הקו הפרוגרסיבי שמקריס את התרבות המערבית לתוך עצמה - אבל האמת היא שהאמירה של הסרט הזה היא הרבה מעבר למאבק בין דורי. זה מאבק בין חיים למוות.
זמנכם עבר - נטפליקס

למי זה מתאים: לישראלים שלא מבינים מאיפה באו לנו הפרוגרסיביים הדפוקים בראש האלה מארה"ב.

לאיזה מצב צבירה לצפות: כשבא לכם לצחוק על טמטום וצביעות מוסרית וכשאתם רוצים להכיר מקרוב את האויב הגדול הבא של העם היהודי.

ממה להיזהר: מהניסיונות הכושלים של היוצרים להצדיק את הכנסיה הפרוגרסיבית של ארה"ב.

ציון כללי: 4.6 כוכבים מתוך 5.

הביצ'יות הפרוגרסיבית אכולת האשמה

בתור ישראלי – יהודי שחי בישראל פוסט 10/7, הסרט החביב "זמנכם עבר" עזר לי לראות את ההתבוששות המטרידה של התרבות האמריקנית הפריבילגית שלא מוכנה לקבל את גורלה האכזר כשליטה הבלתי המעורערת של העולם. קרן מור הייתה אומרת זה – "אוי יוי יוי… יש לי הכל ואני שונאת את עצמי בגלל זה…" הניסיון התמים של יוצרי הסרט להתמקד בפן הבין – דורי הוא, כשלעצמו, ניסיון "בומרי" על פי הסטנדרטים של "זמנכם עבר".

כל אחת ממנהלות מכללות היוקרה של ארה"ב יכולה לגלם את דמות המנהלת

הביצ'יות הפרוגרסיבית, שאת עזות רוחה גילינו במגוון התגובות / אי התגובות של ארגוני זכויות האדם שמוקמים ונשלטים על ידי בעלי עניין אמריקאים ובני בריתם במערב, מוצגת בסרט בדמותה של מנהלת בית הספר הפרטי בו נמצאים ילדיהם של שלושת גיבורי הסרט. יוצרי הסרט אולי חשבו שהם מקצינים את דמותה של המנהלת הביצ'ית, אבל אני מבטיח לך שאם אני מלהק במקום השחקנית ששיחקה אותה את אחת משלוש מנהלות מוסדות האקדמיה המובילות בארה"ב, שנחשפו בערוותן הצבועה בשימוע המביש בקונגרס, אף אחד לא היה מתלונן על חוסר אמינות.

אהדה עצמית פרוגרסיבית עוברת דרך כניעה וביטול עצמי

אין פה שום עניין בין – דורי. המאבק של שלושה גברים בני – 50, שרידים אחרונים בעולם ההורות המערבית המתחדשת שמקדשת את החירות הילדית גם במחיר של פגיעה בזולת, הוא מאבק חסר משמעות. אף אחד לא רוצה לשמוע מה יש לשלושה גברים פריבלגיים להגיד בשום נושא שבעולם. למה? כי מעצם היותם גברים שמקבלים את זהותם הגברית ואפילו (השם ישמור) מחבבים את עצמם – הם מסומנים כאויב הציבור מספר 1.

אהדה עצמית בעולם הפרוגרסיבי של "זמנכם עבר" יכולה לסוב אך ורק סביב הלקאה עצמית. אדם נחשב בעיני החברה רק אם הוא נכנע ומבטל את עצמו, שזו בעצם תחפושת מאוד מתוחכמת ומאוד לא אמינה של אותה נצרות ישנה ורעה שמפיצה את רעל המוות בעולם, אמונה שאומרת שהחיים עצמם לא שווים שום דבר ושהדרך לחיות אותם חייבת לעבור דרך ביטול עצמי והכאה על חטא.

חלק מייצוגי תעמולת הכנסיה הפרוגריסבית – נוצרית בסרט

באחת הסצנות המעניינות של הסרט, בעיצומה של אסיפת הורים, אחד האבות האחרים מסרב להכיר בעצמו כאדם לבן וזועק בגאווה את תוצאות הבדיקה הגנטית שלו. "אני 3% סרילנקי!", הוא מוחה בתוקף. אז נכון, יוצרי הסרט בחרו להציג את בני דור ה – Y כאלו המתחכשים לעצמם ולזהותם, ובעצם כאלו שמובילים את הקו הפרוגרסיבי שמקריס את התרבות המערבית לתוך עצמה. אבל מי שמובילים את הקריסה הזו הם אותם מנהלים עזי רוח וחמורי סבר, כמרי הכניסה הפרוגרסיבית שמתחפשים לאנשי העולם הגדול מאחורי הרבה מאוד ספרים שאף אחד חוץ מהם לא קרא. נחשים צמאי דם שרוצים להרוג את העולם ולהתאבד, רק כי אף אחד, אף פעם, לא באמת אהב אותם.

צפייה מהנה.

אם אהבת את ההמלצה ואם יש לך חיבה לרומנים פסיכולוגיים עמוקים, לחיצה על התמונה הבאה תעשה לך את היום >>

הנחמה שעבר לאבסורד - רומן פסיכולוגי

 

לעוד המלצות צפייה בנטפליקס >>

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

מבול: חזון הפלת האליטות של יהודה וישראל

המסע האישי שלי אחר משמעות בעולם אבסורדי מוביל אותי לבחון את החברה הישראלית דרך עדשות מגוונות – פילוסופיה, מדע, ספרות ודת. בסיפור קצר זה אני משלב ביקורת סאטירית על מה שאני תופס כאליטיזם מזיק וגזענות מדכאת, תוך שאני מנסה למצוא דרך להבנה וקבלה עצמית.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

אילו היה אברהם מקריב את יצחק

היה עליו לאכול אותו ולהשאיר חתיכה ממנו לאלוהים. אלו הם דיני הקורבנות כולם, להיאכל על ידי אדם ולהישרף באש המאכלת. כך היו לפני האדם וכך יהיו אחריו.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.