מבול: חזון הפלת האליטות של יהודה וישראל

המסע האישי שלי אחר משמעות בעולם אבסורדי מוביל אותי לבחון את החברה הישראלית דרך עדשות מגוונות – פילוסופיה, מדע, ספרות ודת. בסיפור קצר זה אני משלב ביקורת סאטירית על מה שאני תופס כאליטיזם מזיק וגזענות מדכאת, תוך שאני מנסה למצוא דרך להבנה וקבלה עצמית.

מבול

תמיד יש דברים מעניינים שמעסיקים אותי,

ואני פתוח לדבר עליהם עם כל אחד.

לאף אחד לא אכפת מהדברים שמעסיקים אותי, חוץ מאותם מסכנים מוכי גורל שמתעניינים בנפש האדם.

הם האכזריים ביותר.

תמיד לכלכתי על אנשים מאחורי גבם.

הנחש עשה את זה ראשון.

חשוב לי שתדעו כי חשוב לי לספר.

לא אכפת לי מה יקרה עם זה הלאה.

אני את שלי מוכרח להגיד מהתחלה עד הסוף.

עד שלא אספק את יצר הטענה לא אשקוט ולא ארגע.

אנחנו צריכים להפסיק לדבר פנים אל פנים.

זה גדול מדי, קדוש מדי.

יום אחד השמיים יכוסו עננים כבדים מאד ומבול כבד ירד בכל הארץ הרעה. 

והיה ביום ההוא ישב ישראל בציון הטובה

אשר נבראה בצלם אלוקים.

ראשונים יפלו הפלישתים אשר ביהודה ובשומרון והעמלקים אשר בעזה ובלבנון.

אחריהם יפלו המדינים והסורים,

המצרים והתימנים,

התירסים, העיראקים והסינים.

והיה ביום ההוא ויפסק המבול והשמש תשוב ותמלא את הארץ.

מכתזית

״מה שאתה אומר עכשיו זה אסון.״, ירה יניב לאחר שתיקה ממושכת, ״אסון.״ 

כשהתנדבתי למילואים אחרי הפוגה של 14 שנה לא ידעתי מה בדיוק יעשו איתי ולא היה לי אכפת. הצטערתי על כל השנים הארורות בהן חמקתי משירות מילואים. בשנים הראשונות טענתי שכואב לי כאן ושם. הם ביקשו אישור רופא וכמובן שמיד יצאתי את ביתי ושרתי חיש מהר אל ממלכת הרופאים. העריצה ישבה בתוך החדר הסגור ואני הצטרפתי אל יתר הנתינים שמילאו את הכיסאות בגופם הקמל. פניהם זועפות וחושדות. 

תרתי אחר הטרף. עיניהם מושפלות. צעירה אחת יושבת עם אוזניות ומשקפי שמש כהים. זו, גם אם אפנה אליה תתעלם מקיומי. אסור שזה יקרה. אישה זקנה עם מעט שיניים, מטפחת לראשה ומקל תחת שתי ידיה הסגולות. היא מביטה בי, יודעת שהיא הטרף הקל ביותר. הסיכוי שהיא נמצאת כאן באופן לא חוקי הוא אפסי. איש לא מרחם עליה והיא יודעת את זה. חייה שווים כקליפת השום ובכל זאת היא בוכה כשעצוב ומתרגשת כששמח. 

4400 שקל גלובלי

"אני לא יודע כמה הם מרוויחים עכשיו, נראה לי בסביבות ה – 6 אלף, אבל ב – 2010 זה מה שהרווחתי. הייתי חייל משוחרר, פטור ממס הכנסה. החבר׳ה שהתגייסו איתי שילמו גם מס הכנסה. אחד שהתחברתי אתו התגייס בגיל – 30, רצה להגשים חלום, להיות ביס״מ. הוא ירד מ – 9000 שקל ל – 4200, כדי לתת מכות לפזר הפגנות. אבל הוא היוצא מהכלל, הרוב מתגייסים למשטרה כדי שיהיה להם ביטחון כלכלי. הם אמרו את זה באחד החטים שעשו לנו בקורס שוטרים. המפקדים שאלו אותנו אחד – אחד למה התגייסנו, ואמרו לנו שאין תשובה לא נכונה. כל סיבה שהביאה אותנו לידיה הצנומות של משטרת ישראל היא סיבה מבורכת. לי היה את סיפור האבא שלי הוא רכז חקירות וכל החיים שלי כל מה שהכרתי זה רק את המשטרה וכולי. האמת היא שאבא שלי אף פעם לא דיבר על העבודה שלו בבית. רציתי לעשות דברים גדולים לפני הצבא אבל המקום היחיד שהסכים לקבל אותי היה מג״ב, רציתי לעשות דברים גדולים אחרי הצבא אבל קיבלתי – 460 בפסיכומטרי, ואבא שלי התקרב לגיל פנסיה. הייתה לי חברה ורצינו לעבור לגור ביחד. הייתי צריך עבודה, והמשטרה הייתה העבודה הראשונה שעבדתי בה בחיים. הייתי בן – 21 כשהתגייסתי ובן – 22 כשהתפטרתי.״

אחרי שהבן הגדול שלי ירד ליד בית הספר התחילו חדשות

בני הצעיר היה עדיין באוטו, והוא שמע יחד איתי את קולם השבור של המפגינות. עריצים שמתעקשים להשפיל מבט ולתת לכל רשע מרושע לעשות בנו כרצונו ואז עוד לגרור אותנו למשא ומתן. אני יודע על מה הם מפגינים, וברור לי שאם הייתי במג״ב או ביס״מ והייתי נשלח לפנות אותם מכוח ממקום כזה או אחר הייתי עושה את זה בלי. להסס. בדיוק כמו שפיניתי מתנחלים מהבתים שלהם. שתי קבוצות של אליטות מתנשאות שחיים את החיים שאני וה – 4400 שקל העלובים שלי לעולם לא אחיה. קום אתה והמשפחה היהירה והמתנשאת שלך! עם הילדים המזדיינים שלך שקוראים שייקפסיר ומדקלמים הרב קוק בגיל – 15! ולך תחייה ברחוב! כלב יהודי! כלב יהודי! כלב יהודי!

פועלי הארץ! קומו עורו!

זה הזמן להעיף את שתי האליטות ששולטות לנו בחיים מאז ישראל ויהודה – לכל הרוחות! התאחדו! אנחנו הרוב! אנחנו, שלא גומרים את החודש! שלא סוגרים את ההלוואה! הערבים הורגים אותנו בגלל החרא שמנסה לעשות שלום עם הערבים ובגלל החרא שמנסה להרוג אותם. גם אנחנו ערבים! לסלק את האליטות! להפיל את עריצות הימין והשמאל! 

קדימה פנתרים!

מי שלא הבין את הסאטירה – שאלוהים ירחם עליו!

 

אני נמצא במסע מתמיד של חיפוש אחר משמעות, תוך כדי שאני מסתכל על החיים דרך עדשת הפילוסופיה, המדע, הספרות והדת. התוכן שלי מתאר את התפיסה שלי כמערכת של מערכות, שכל אחת מתקיימת באמצעות תקשורת והעברת מסרים. אני מבין שהחיים הם מעגל של יחסי גומלין, שבו כל פעולה יוצרת שרשרת תגובות. הסיפורים הקצרים שאני כותב, מוקדשים לחיפוש אחר העצמי במציאות אבסורדית, כשהם מספרים על אנשים שמנסים למצוא את עצמם ומשמעות לחייהם. בעזרת הספר "הנחמה שמעבר לאבסורד", אני מציע דרך לקבלה והבנה של החיים, תוך שאני מחבר בין העצמי לבין הסביבה המורכבת שבה אנו חיים.

רוצה לדעת מי אני

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.