עצבים תרבותיים: איפה אתם נגמרים והאחר מתחיל?

אחרי הצפייה בסדרה 'עצבים' של נטפליקס נשארתי עם כמה שאלות שכאדם בוגר שחי בעולם ומגדל בו ילדים, אין לי עליהן תשובות: לאיזו אכזריות אנחנו מתחברים יותר? המערבית שמחפשת לשעבד את האחר או המזרחית שמחפשת סיבות להשתעבד אל האחר?
עצבים

למי זה מתאים: למי שמבין שהחיים הם לא שחור ולבן.

באיזה מצב צבירה לצפות: אני ממליץ על מצב של פתיחות וחשבון נפש, אבל אפשר גם בלי.

ממה להיזהר: מצפייה חד מימדית (תשאלו את גוגל על האדם החד מימדי של הרברט מרכוזה).

ציון כולל: 4.5 מתוך 5.

מילה על העלילה

היא על סף אקזיט, הוא שיפוצניק כושל, שניהם פוגעים זה בזו ברגע הכי פחות מתאים, והדרך הטובה ביותר בה אפשר להגדיר את מה שמתפתח מכאן ואילך זה טרגדיה אנושית אבסורדית.

כשאני אומר 'אבסורד' אני לא מתכוון לכך במובן הפופולרי של המילה, כלומר – דבר שלא יכול להתרחש במציאות, אלא במובן המקורי של המילה, במובן הספרותי שלה. אירועים אבסורדיים קורים במציאות בכל יום, אנשים רבים אחד עם השני על מקומות חניה והסכסוכים האלו, בין אנשים שלפני רגע לא היו מודעים לקיומו של האחר, מגיעים לעיתים למצבים בהם הם רוצחים את מי שהם שללו ממנו את צלם האנוש שבו.

 

 

קנאה – המקום בו הכל מתחיל

עצבים בעצם לוקחת כל תגרת רחוב בין שני זרים, כל ריב על חניה שאי פעם התרחש בתולדות האנושות, כל רגע שגרם לבן אנוש אחד להתכחש לקיומו של בן אנוש אחר, ומתוך כל אלה היא יוצרת סיפור מיתולוגי עדין ונוגע ללב שרחוק שנות אור מהמיתולוגיה המערבית – יוונית ששולטת בתעשיית הסרטים והסדרות האמריקנית, ודווקא קרובה הרבה יותר למיתולוגיית הנפש העדינה של עמי המזרח, כן כן, גם של אלה שקרובים יותר מערב.

להכיר את החברה דרך האכזריות שבה

כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי להנות מהסבל של האחר?

המערב הפרוע

בגרמנית יש מילה לתופעה בה אדם אחד שואב עונג מתוך צפייה בסבל של אדם אחר: Schadenfreude. אנחנו מכירים את סיפורי מלחמת הגלדיאטורים בתקופת האימפריה הרומית, את מלחמות השוורים בספרד שנערכות עד היום ואת ההאבקות המודרנית שלובשת צורות ושמות רבים כמו אגרוף, האבקות מקצוענית וכולי. אפשר לסכם את התופעה התרבותית – מערבית המתמשכת הזו במילה אחת פשוטה: מוחצנות. היא הבסיס עליו התרבות הערבית בנתה את מגדל הבבל בו היא נמצאת היום.

המזרח השקוע

בתרבות המזרח הרחוק יש תנועה תרבותית הפוכה, שבה אנשים מנסים לחשוב על דרכים יצירתיות להרוג את עצמם בעצמם. מהחרקירי וטייסי הקמיקזה היפניים, דרך תרבות שתיית האלכוהול הבלתי אנושית של מאסטרי הקונג פו הסיניים, ועד להשתעבדות הצפון קוריאנית של ימינו למשחקי מחשב ולמציאות מדומה (אותו מקרה זכור של הורים שהזניחו את התינוק האנושי שלהם עד שרעב למוות, בזמן שהם טיפלו בתינוק טמגוצ'י או איזו שטות אחרת).

אז באיזו אכזריות אנחנו בוחרים?

לאיזו אכזריות אנחנו מתחברים יותר? למערבית שמחפשת לשעבד את האחר או למזרחית שמחפשת למה היא יכולה להשתעבד? 'עצבים' דנה בסוגיה ההיסטוריה-תרבותית הזו מנקודת מבט פוסט-מודרנית, פשוטה, מותחת, מבדרת ובעיקר מאוד מתוחכמת. נסו לשאול את עצמכם את השאלות האלה במהלך הצפייה. אתם תופתעו לגלות עד כמה אנחנו, כאנושות שממשיכים להביא לעולם צאצאים, עדיין רחוקים מלתת עליהן תשובות ברורות.

איפה אני נגמר והאחר מתחיל?

למה אנחנו עצובים כשאדם אחד, שמעולם לא הכרנו, נפטר מהחיים ואדישים כשאחר נפטר מהם? החברה הישראלית היא חברה שזוכרת ושכואבת יחד, כנראה יותר מכל חברה אחרת בעולם. יחד עם זאת אנחנו חיים בחווית מציאות אדישה, בה דקה אחרי הפוש האחרון שבישר לנו על מותה של עוד נערה חפה מפשע או על עוד רצח בעקבות סכסוך חניה, אנחנו עוברים מיד לפוש הבא או לאייטם הבא בפיד ושוכחים, כי מה כבר אפשר לעשות? עוד יום זיכרון לזכר קורבנות הטיפשות האנושית? די, עייפנו, לא ככה?

לא על פי 'עצבים'. המקום בו אני נגמר ואתם מתחילים הוא המקום שאנחנו בוחרים שהוא יהיה. האם הוא על הכביש? האם הוא בחשבון הבנק? האם הוא בחינוך הילדים? איפה תרצו שנסמן את הקו? הרי ברור לכם שאם אנחנו לא נסמן לעצמנו את הקו, מישהו אחר כבר יסמן אותו בשבילנו.

 

אם אהבת את ההמלצה ואם יש לך חיבה לרומנים פסיכולוגיים עמוקים, לחיצה על התמונה הבאה תעשה לך את היום >>

הנחמה שעבר לאבסורד - רומן פסיכולוגי

אם אהבת את ההמלצה, אני מזמין אותך לעקוב אחרי בפייסבוק ולקבל את המלצות הצפייה החדשות לפני כולם.

להמלצות צפייה נוספות >>

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

דוגמא לתחקיר דמות

התבקשתי לכתוב תסריט עבור המוזיאון הימי בחיפה שעוסק בהתפתחות הנמלים בישראל. אחרי דין ודברים על מזמיני העבודה הוחלט כי שלד התסריט יבנה סביב גיבורה שתעבור ממקום למקום ותלמד משהו על עצמה דרך התפתחות הנמלים בישראל. בעצתי הסכימו מזמיני העבודה לאפיין את הגיבורה הבאה: חני (58), מדענית שגילתה את הדרך לנוע בזמן. היא עושה זאת תוך שהיא שואלת את השאלות הנכונות. בכל פעם שהיא שואלת שאלה 'נכונה' היא נעה בזמן אל עבר היעד הבא במסע אותו אני התוויתי לה מראש. היא לא יכולה להגיע לשום מקום אחר חוץ מלנמלי ישראל. בתור אלוהי הגיבורה ניסיתי לכפות עליה את סיפור המסע, אלא שהיא הערימה קשיים. חזרתי אל שולחן העבודה והחלטתי לבצע איתה תחקיר דמות.

מלך ישראל
סדרות מומלצות בנטפליקס

מלך ישראל: דוקו ריאליטי שחותר תחת הדמוקרטיה הישראלית

מוקדש לסוכן הביון האמירקאי שניטר את הטקסט שלפניך בעקבות שימוש במילים שמזכירות את המתקפה האיראנית ואת האפשרות למלחמה בין ישראל לבין איראן. דע לך שהאלגוריתם נשא את מילותי אליך ופקח את עיניך על מנת שתראה את הדברים הבאים כהוויתם.

התורה כולה סיפורו של משה
סדרות מומלצות בנטפליקס

התורה כולה: סיפורו של משה – על קורבן האדם

הסדרה מכניסה אותך לעולם התורה באופן ויזואלי, ויש בה דברים מעניינים מאוד אבל גם כמה דברים מהותיים שהסדרה מפספסת ושאני רוצה להשלים עבורך. לא אספיק להשלים את כולם במקום אחד ואני לא רוצה להקדיש את חיי בכתיבת כל הדברים שחסרים, כי כמה שלא אכתוב תמיד אוכל למצוא עוד, אבל את הדבר המהותי ביותר אותו הסדרה פספסה חשוב לי למסור לך, וזה – קורבן האדם.

התורה כולה פרק 2
סדרות מומלצות בנטפליקס

התורה כולה פרק 2: ביקורת עצמית בתוך החושך הגדול

את פוסט הזה אני יושב לכתוב במדרגות שבין רחוב הנטקה לרחוב האורן בחיפה, בשעה רבע לתשע במוצאי שבת, כשמאות מפגינים עושים את דרכם חזרה ממרכז חורב הביתה. לא הייתי איתם בהפגנה, אני גר קרוב ופשוט רציתי למצוא מקום שקט לכתוב בו את ההמלצה. בבית לא שקט כרגע, והמולת הקרע בעם ישראל מהווה, באופן פרדוקסלי ואולי גם פלאי, מקום שקט ומכיל יותר מאשר הבית.

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.