למי זה מתאים: לך.
באיזה מצב צבירה לצפות: יהיה אשר יהיה.
ממה להיזהר: מהפחד עצמו.
ציון כללי: 8 מתוך – 5.
מילה על העלילה
שבת אחרי צוהריים, בת הזוג שלי היא אחות במענה טלפוני בקופת חולים אז היא יושבת בחדר אחר ומחכה שהטלפון יצלצל. בימי חול היא בקושי מספיקה ללכת לשירותים בין שיחה לשיחה, ואני ראיתי את זה, זה מדהים – היא רק מניחה את הטלפון והוא מצלצל תוך פחות משנייה.
רציתי לכתוב עכשיו את משפט הפתיחה שבת הזוג שלי אומרת, כמו כל אחות במענה הטלפוני של קופת החולים בה היא עובדת (ואני מאמין שבכל קופה אחרת) בתחילה כל שיחה. התחלתי ואז שאלתי את עצמי האם לכתוב את השם של קופת החולים שלה? הרי מה קופת החולים של בת הזוג שלי קשורה להמלצת צפייה בנטפליקס? אז חשבתי לכתוב: "X (קופת חולים) שלום, מדברת" ואז נעצרתי כי רציתי לכתוב את שמה של בת הזוג שלי, אבל אז חשבתי לעצמי – מה היא קשורה לבלוג המלצות צפייה של תסריטאי בנטפליקס? למה עשרות אלפי אנשים (טוב אולי הגזמתי) אשר בסך הכל מבקשים המלצה טובה לסדרה מעניינת, צריכים לדעת איך קוראים לאשתו של מי שכתב את ההמלצה הזו ובאיזו קופת חולים היא עובדת, כשמה שהם באמת רוצים זה לדעת האם הסדרה הזו שהם שמעו עליה היא משהו מיוחד או שהיא סתם עוד ניסיון חיוור להציג את סיפורי התנ"ך לקהל הרחב ולהרוויח מזה דולר וחצי.
אז לא כתבתי את שם קופת החולים ולא כתבתי את שמה של בת הזוג שלי, ואני מספר לכם את כל זה כי חשוב לי שתבינו עד כמה עניין השמות קריטי להבנת סיפורו של משה ולהבנת התורה כולה, ומדוע אני מעריך את הניסיון הנפלא הזה של יוצרי הסדרה להביא את סיפורו של משה המקראי מזוויות חדשות שאת חלקן אולי לא הכרתם. למשל, את זווית סיפורו של משה כפי שהוא מסופר בקוראן. ידעתם שסיפורו של משה מסופר בקוראן? אני לא. עד לרגע שבו צפיתי בפרק הראשון של סיפורו של משה בנטפליקס שמעתי על ההכרה של האסלאם במשה, אבל לא ידעתי שהוא מוזכר ומסופר בספר הספרים שלהם.
לצפות עם הילדים
בקיצור, ישבתי בסלון עם שני הבנים שלי, הקטן בגן חובה והגדול בכיתה ב', והחלטתי שאני מתעלם מהגבלת הצפייה וצופה יחד איתם בסיפור יציאת מצרים. לפני כמה ימים הגעתי לאסוף את הבן הקטן שלי מהגן ושמעתי את הגננת שלה עם הילדים בקול אחד: "דם וצפרדע… כינים ארוב ודבר… שחין, ברד ארבהההה…. חושך…! אוווו… מי יודע מה בא אחרי החושך…?" החלטתי שאם הפרשנות הרווחת לזוועות שהטיל אלוהים ביד משה (ועל עניין היד ארחיב מיד) מסוגלת לעבור בדרך שירה עליזה בגן ילדים, אז לפחות שהילדים שלי יראו בעיניים על מה הם שרים. עין תחת עין.
חוץ מקטע אחד שבו משה מכה את המצרי, לא היו מחזות מטרידים במיוחד, ואני הורה די קפדן בכל הנוגע להרגלי הצפייה של הילדים שלי. אני לא מסכים שהם יצפו בתכנים אלימים, ואם אני קולט שחמתי נתנה להם לצפות בתכנים אלימים אני הולך לישון כועס ולעיתים אני אף מביע את מורת רוחי בפני בִּתה, שמחייכת כמו אומרת – ברוכה הבאה לעולם שלי, ביאץ'!
להיות ערים להשמטות
זוכרים שהבטחתי שארחיב בנושא הזוועות שהטיל אלוהים על מצרים ביד משה? אז הנה זה בא. הפרק הראשון של 'התורה כולה: סיפורו של משה', מזהירה כבר בשקופית הפתיחה כי היא מביאה את הסיפור על פי הכתוב ומתוך התחשבות בדעותיהם של מומחים וכו', וכי היא אינה מתיימרת לבאר את התורה כולה וכי יש מקום לעוד פרשנויות. זו דרך ארץ וכידוע לכם היא קדמה לתורה ועל כן זו התורה כולה. יחד עם זאת, הפרק הראשון של התורה כולה מפספס עניין חשוב בפרשת שמות שבו הוא עוסק, והוא הכעס של אלוהים הנגלה אל משה בסנה הבוער כשמשה מתעקש להישלח למשימת מעשה ולא למשימת דיבור.
הפרק לא עוסק בפער הזה ובקונפליקט שילווה את תהליך ההתפתחות של משה מנקודה ראשונית שבה הוא רוצה לבטל את הרצון החופשי של עם ישראל, של פרעה ואפילו את זה של אשתו ציפורה ולכפות עליהם את רצונו של ביד אלוהים החזקה ובזרועו הנטויה – ועד לנקודת הסיום של חמשת חומשי תורה, הנקודה בה משה מדבר בשם בנות צלפחד אשר מבקשות, לפנים משורת הצדק, לעשות איתן צדק ולתת להן את הנחלה שהובטחה לאביהן על אף שהחוק היבש שקבע אלוהים ביד משה הוא שרק גברים זכאים לנחלה.
האם החוק הזה אמר שנשים אינן זכאיות לנחלה? לא, החוק לא התייחס לנשים, הוא פשוט לא לקח את הנשים בחשבון, למה? כי מדובר באנשים שחיו (למי שמאמין כמוני שהם אכן חיו) לפני – 4000 שנה, תקופה בה, מה לעשות, לנשים לא היו את הזכויות שיש להן היום (שגם זה עדיין רחוק מאידיליה). אז מה כן היה להן? היה להן את חוש הצדק הפנימי ואת העוז למרוד ולאמר: "לא עוד."
התמה הפמניסטית
הפרק הראשון של הסדרה מתייחס לנשים העבריות שמוזכרות בפרשת שמות כאל מיילדות עבריות, כלומר, היוצרים טוענים שאולי המיילדות לא היו עבריות אלא מצריות אשר תפקידן היה ליילד את הנשים העבריות ואולי הן אכן היו מיילדות עבריות, אבל זה לא משנה לטענת היוצרים, העיקר שיש נשים כאלה בעולם. אוקיי, אבל הן היו עבריות, ואני יודע את זה כי אני אני מבין את ההבדל בין פתח לבין חיריק, שמות פרק א' פסוק טו – טז:
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת־הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל־הָאָבְנָיִם אִם־בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם־בַּת הִוא וָחָיָה:"
היומרה הפנתסטית
אז נכון, התורה כולה של נטפליקס היא לא באמת התורה כולה, חסר לה כל מיני דברים קטנים שיכולים לשנות את העולם כולו, כמו ניקוד. אבל כדאי לכם לצפות, ואני ממליץ לצפות עם הילדים שלכם. יש דיבוב לעברית, וזה מדהים לראות את התגובות של הילדים כשהם רואים את המקצוע שהם לומדים לשנוא כל כך בגן ובבית הספר – מתעורר לחיים.
רוצה לקרוא את הספר שלי? הוא נקרא הנחמה שמעבר לאבסורד והוא נמצא באתר e-vrit >>