שניים עשר: חבר מושבעים מבלגיה והצרות שלהם מהבית

האם אישה שנאשמת בזה שרצתה את הבת שלה ואת חברתה הטובה עוד קודם לכן, באמת עשתה את זה? אולי יוצרי הסדרה שניים - עשר רצו שזו השאלה שתשאלו את עצמכם, אבל היא רחוקה מלהיות השאלה המעניינת בסדרה הזו. אז מה בכל זאת הופך אותה לכל כך מעניינת? תשובות בפנים.
שניים - עשר סדרה

למי זה מתאים: למי שאוהב סרטי who done it, אבל אמריקה הספיקה לו.

באיזה מצב צבירה לצפות: אז נכון, יש שני מקרי רצח, אבל האווירה רגועה ואפילו די נעימה.

ממה להיזהר: מלפתח יותר ציפיות לגבי העלילה. זה לא העיקר פה.

ציון כולל: 4.2 מתוך 5.

על מה העלילה?

שני מקרי רצח, בהפרש של 18 שנה זה מזה, כשהנאשמת היא אותה אישה – החברה הכי טובה של האישה שנרצחה בעבר, והאמא של הילדה שנרצחה לאחרונה. יש 12 חברי מושבעים (ועוד 2 מושבעים ספייר) שמקבלים את התפקיד להכריע את גורל האישה, ואף אחד מהם לא באמת רוצה שם.

בין הדמויות המרכזיות בסדרה יש את עורך דינה הצבעוני והמזוקן של הנאשמת, את המושבעת שחיה לצד בעל ספק אלים ספק קריפי ברמות מבהילות, מושבע שמעסיק מהגרי עבודה לא חוקיים, מושבע מבוגר בלי חברים שמטפל בקוף מזדקן בגן חיות ויושבת ראש חברת המושבעים, שסובלת מבעיות בדימוי העצמי כתוצאה מטראומות מהעבר. 

יש גם מושבע נוסף שמתקשה להבין את המציאות, ועוד מושבע שמדליף לתקשורת. חוץ מזה יש את אבא של החברה שנרצחה, את עורכת הדין שלו והיחסים המורכבים שלהם, את אבא של הילדה שנרצחה, את בת הזוג שלו, את אמא של בת הזוג שלו, וכמובן את הנאשמת עצמה.

איזה כיף לנהל שיחה!

בקיצור, יש המון דמויות, וזה עוד אחרי שההפקה חסכה מאיתנו את הסיפור של כל אחד ואחת מ – 14 המושבעים (לא יודע למה קוראים לזה שניים עשר..). מבחינתי, גולת הכותרת של הסדרה הזו היא לא העלילה, והיא לא השאלה 'האם היא עשתה את זה'. מה שתפס אותי בסדרה הזו היה צורת השיח בבית המשפט הבלגי. 

סוף סוף אפשר לדבר בבית הזה! הנאשמת עומדת למשפט, והיא, אשכרה, עומדת. יש דיון, הוא לא יבש ואטום כמו אינספור הדיונים שיצא לכם לראות בסדרות מבית היוצר של בתי המשפט של ארה"ב, הדיון הוא אמיתי, הוא ענייני, הוא חותר לקבל תשובות.

השיא של סדרות בית משפט רבות שנעשות בהוליווד מסתכם הדילמה, האם להעלות את הנאשם לדוכן או לא להעלות אותו לדוכן. כאן, אין בכלל שאלה! הנאשמת כל הזמן על הדוכן! אני לא יודע עד כמה השיטה הזו נכונה משפטית, אני לא יודע מה זכויות הנאשם שנפגעות במהלך הזה, אבל מבחינה דרמטית אני רוצה להגיד 'כל הכבוד בלגיה! עשית את זה!'.

 

אם אהבת את ההמלצה ואם יש לך חיבה לרומנים פסיכולוגיים עמוקים, לחיצה על התמונה הבאה תעשה לך את היום >>

הנחמה שעבר לאבסורד - רומן פסיכולוגי

 

להמלצות צפייה נוספות>>

ארז פולק

ארז פולק

תסריטאי ומחזאי, בוגר מצטיין של מסלול תסריטאות של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה - סם שפיגל. יצירותיו עוסקות בשאלת הזהות של האדם בתוך החברה וביחסי הגומלין שבין הפרט כמערכת שפועלת בתוך מערכת של מערכות לבין המערכות האנושיות השונות כמו - בתי חולים, צבא, משטרה, זוגיות, משפחה ועוד. המחזה 'המשחק' עלה במסגרת פסטיבל 'תאטרון קצר' של צוותא והוא זמין לצפייה ביוטיוב. בקרוב יראה אור ספרו הראשון - 'הנחמה שמעבר לאבסורד'.

מעניין? רוצה לקרוא עוד?

התורה כולה - פרק 1
אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

התורה כולה: סיפורו של משה – פרק 1

"התורה כולה" מנסה להציג את סיפור חייו של משה ואת יציאת מצרים מפרספקטיבות שונות, כולל הזווית האסלאמית המופיעה בקוראן. הסדרה מעלה תובנות מעניינות לגבי תהליך ההתפתחות של משה ונוגעת בנושאים כמו רצון חופשי וזכויות נשים. הסדרה מעוררת מחשבה ומהווה נקודת מבט ייחודית על אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר בתנ"ך. בעיקון לא מתאימה לצפייה עם ילדים, אבל אני צופה עם שלי.

סדרות מומלצות בנטפליקס

גם אלוהים צריך לפרוק כמו אדם (סנדלר) SPACEMAN

מאחורי כל אלה עומד צורך תמידי לפרוק, לתור אחר אהבה עצמית חמקמקה. ואם לא אהבה אז לפחות אהדה, ואם לא אהדה אז לפחות סיבולת, ואם לא סיבולת אז לפחות שלא נסבול.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

שיר השירים אשר לשלמם: החבר'ה הטובים שלא מפספסים הפגנה וישרפו כולם

להורים שלנו לא היה שום דבר. מהאדמה הם בנו את עצמם, קמו מאפר. אנחנו בני שישים עכשיו, שבעים עכשיו, יתומים מאם, יתומים מאב. נתנו לכם חיים טובים ואתם מזלזלים. יושבים אצל פסיכולוגים בספה ומתבכיינים על כן חיבוקים – לא חיבוקים. שם למעלה יושב גנב על כסא מלוכה ועל ראשו כובע להבה. שלחנו יד וקיבלנו כוויה.

ייעוץ-לכותבים

מה צריך לעשות?

בתור עורך תסריט ומנחה סדנאות כתיבה וחדרי כותבים, וכנציג של איגוד התסריטאים, כותבים רבים שואלים אותי שאלות רבות שמסתירות שאלה גדולה אחת: מה צריך לעשות כדי שמה שכתבתי יצליח? אם השאלה הזו מטרידה גם אותך, אז אני מאמין שהגעת למקום הנכון.

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בואי נקח לנו יום (אני מתגעגע אלייך)

אני רואה שלא טוב לך בימים האחרונים ואני פוחד להאשים את עצמי בזה, אז אני שומר על מרחק. אני שונא את האינטסטינקט המחורבן והמקולל הזה. מה אם לא היינו צריכים לעבוד עכשיו? אם היינו לוקחים לנו יום ושוכבים כל היום, לא עושים כלום – רק שוכבים כל היום?

אני (את/ה) זה הדבר החשוב בעולם

בקול דממה דקה: אידיאל הצמצום הקיומי

אידיאל הצמצום בא לידי ביטוי בסיפור גירוש האדם מגן עדן (על שלא הסתפק במה שיש), בסיפור קין והבל (המעט שקיבל קין על פי התאוריה שלנו הוא ברכה אותה הוא ראה כקללה), עקדת יצחק (האידיאל האנושי הוא להגיע לכדי צמצום מוחלט והסיבה היחידה שהוא לא יכול להגיע לכדי זאת היא התערבות אלוהית), ארץ ישראל ("הארץ הטובה" שהיא הקטנה ביותר מכל ארצות האזור ויחד עם זאת מחוברת לשני ימים ורוויית מים טבעיים ובארות, בשמש טובה, והיום אנחנו יודעים שגם בגז טבעי.

רוצה שהתוכן שלך ייצר המרות?

אני כאן כדי שהתוכן שלך יעבוד בשבילך

small_c_popup.png

Let's have a chat

Learn how we helped 100 top brands gain success.